הרב עמאר מציע: נישואין אזרחיים ברבנות.

אמשלום. אני לא מזלזל בבחירת החילוני אך יודע שאם כיום הוא בוחר בחתונה כשרה מסיבות כמו "כך נהגו אבותי" ולא סיבות הנובעות מחשיבה יתירה אלא יותר מתוך הרגל ומסורת. כך גם לא יהיה קשה להטות את בחירתו אל העבירה - ומחוסר ידיעה. לגבי החלק השני שבהודעתך: עד כה הגבתי לשאלה מדוע הרבנות ממשיכה להחזיק בכפיה לחתונה כשרה (כשרה אורטודוקסית - כך נראה לי שהבינו עד כה המתדיינים) ולא מאפשרת את האזרחית. אם אחת מהחתונות שיאופשרו יחשבו כשרות, איני יודע (ואם כן, מה עם גט כזה?). ונראה לי שזה נושא אחר.

פעיל מדא
נו, מצוה, איזו?
קידושין היא בפשטות קביעת סטטוס הלכתי ממש כגירושין ולא קיום מצוה.
 המצוה היא פרו ורבו.

אמשלום
קבורה אזרחית כבר פועלת והשבוע קבלה חיזוק והרחבה, יש לך נתונים על נהירה גוברת לכיוון? מאיר

ymy33655
 
<''קידושין היא בפשטות קביעת סטטוס הלכתי ממש כגירושין ולא קיום מצוה''>

"וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם, ובאחד משלשה דברים האשה נקנית", (רמב"ם הלכות אישות פרק א הלכה ב).

כתב הכסף משנה שם:

"כתב הר"א בנו של רבינו שהקשו לו על מה שכתב רבינו מצות עשה של תורה לקדש את האדשה ממ"ש בפרק אלו מגלחין (מ"ק דף יח) לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לארס דלא עביד מצוה שאסור אלא אפילו לישא דקא עביד מצוה נמי אסור. ותירץ שבמנין המצות בתחלת ההלכה אמר שהמצוה לישא אשה בכתובה וקידושין ולא אמר לקדש אשה וזה שאמר וליקוחין אלו מצות עשה לפי שהיא תחלת מצות הנישואין...".

לתשומת לבי הובא מאמר שכותרתו "פסיקת בג"ץ תביא לריבוי מסורבות גט" שנדפס שבועון "משפחה" מיום כ"ט בניסן 27/4.

במאמר זה הדן בפסיקת השופטת פרוקצ'יה, הובאו דברי הדיין דיכובסקי:

"התשובה היא, שבתי הדין לא נוסדו ע"י המדינה אלא הרבה קודם לה ע"י הרבנות הראשית לישראל. פסקי הדין של מערכת בתי הדין משתרעים לאורך שנים רבות, ועסקו בכל קשת הנושאים שגם כיום הם עוסקים בהם. המדינה קיבלה את בתי הדין כדבר מוכן, היא לא העניקה סמכויות משלה, אלא קיבלה את בתי הדין כחבילה אחת, על כל מערכת הנושאים שהוא עוסק בהם, והיא לא יכולה לבוא ולומר עכשיו שהסמכות לא ניתנה. בתי המשפט עצמם לאורך כל השנים השלימו עם העובדה שבית הדין עוסק בכל דבר, ולא אמרו על כך דבר, מה שמקומם בפסק הדין הזה, הוא הנסיון לשנות את התפיסה של מה זה בית דין ומה הן דרכע עבודתו".

ואין לי אלא לשאול:

אם דיין שהוא מבחירי הדיינים והמשכיל שבהם, מדבר כמותו, מה מדברים שוליות הדיינים?

נוחמתי שהדברים נאמרו בראיון לשבועון "משפחה", שרוב קוראיו לא נתברכו בעודף השכלה או עומק מחשבה.
___________

הוא טען ובצדק:

"בתי הדין לא נוסדו ע"י המדינה אלא הרבה קודם לה ע"י הרבנות הראשית לישראל".

בתי הדין הוקמו ע"י "הרבנות הראשית לישראל", שהוקמה ע"י הרב קוק, ביום י"ט בטבת תרע"ט אלא שהסמכות החוקית נתנה להם תחילה ע"י הממשלה הבריטית וכאשר קמה מדינת ישראל היא המשיכה באותה סמכות.

הממשלה היא מעסיקתם, והיא זו שמשלמת את משכורתם.

האם כינים יכולים לטעון לקונה:

לנו זכות ראשונים, היינו על הכלב לפני שקנית אותו!

עבור מדינת ישראל הם היו שם רק מיום ה' אייר תש"ח, היום בו גם הם "היו", ורק ביום י' בסיון תשי"ב (3 במאי 1952 נחקק "חוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952", שאישר את מינויים של 59 הדיינים שמונו מאז קום המדינה.

פוסק הדור הרב יוסף שלום אלישיב מונה כדיין בבית הדין הרבני ביום ח' בכסלו תשי"א, (17 בנובמבר 1950).

הסמכות על חוקי המעמד האישי של היהודים במדינת ישראל הכוללים "נישואין וגירושין", לפי ה"חוק הדתי", ניתנה לרבנות הראשית, תחילה ע"י הבריטים בשנת 1922.

הרב דייכובסקי ידע לספר לקוראי "משפחה":
 
"בתי הדין לא נוסדו ע"י המדינה אלא הרבה קודם לה ע"י הרבנות הראשית לישראל. וכי פסקי הדין של מערכת בתי הדין משתרעים לאורך שנים רבות, ועסקו בכל קשת הנושאים שגם כיום הם עוסקים בהם''.

היה זה הוא ולא אחר שידע לספר לקוראי "תחומין" כרך י"ח (תשנ"ח) עמוד 18:

"בשנים האחרונות החל בית המשפט העליון לכפות על מערכת בתי הדין הרבניים לראות ברכוש שנצבר על ידי שני בני זוג - בעל ואשה - יצירה משותפת של שניהם, המחייבת חלוקה שווה בשווה בעת שחבילת השותפות שביניהם מתפרקת. במערכת המשפטית מוכר חוק זה כ"הלכת השיתוף". אמנם בשלב מוקדם יותר הניח ביהמ"ש העליון לבתי הדין הרבניים לפסוק כמתבקש מההלכה היהודית מקדמת דנא, לפיה חובות הבעל לאשתו לאחר הגירושין מתבטאים בפרעון כתובתה על תוספותיה, במזונות ובמדור (לה ולילדיו), אך מאז פסק הדין בתיק בבלי (בג"ץ 1000/92) נכפית תפישתו של ביהמ"ש העליון על מערכת השיפוט הרבנית".

ובעמוד 31 הוא כתב:

"הילכת השיתוף" מקובלת בבתי המשפט זה עידן ועידנים. גם אם נחליט שהיא בניגוד לדין תורה - הדבר טעון עיון ובירור הלכתי מקיף - הרי בהסכמת הצדדים אין שום בעיה הלכתית, כפי שאין שום בעיה הלכתית בהסכמות של ירושה, כאמור לעיל. המנעות ביה"ד הרבני מלדון בכך, היא צדקנות מיותרת ומזיקה. אין לשכוח את ההשלכות המסוכנות העלולות לצמוח מכך למעמד בתי הדין הרבניים ומהפקעת עניני הממון והרכוש מסמכותם, ודי לחכימא ברמיזא".

האם היתה זו נבואה קטנה, או "קריאת המצב"? עולם הפוך אני רואה

כרב שהשיא ומשיא ב"ה הרבה זוגות, ברצוני לאמר, שרוב אילו שמבקשים להנשא שלא ע"פ המקובל בקהילה האורטודוקסית, הם זוגות עם בעיות הלכתיות, חלק קטן מהם, הם זוגות שעברו תראומה כל שהיא מרבנים או ממשהו שקשור לרבנים, מתוך היכרות את הנושא היטב! ישנם זוגות שנפגשתי איתם לשיחה, ובמגביל הם קבעו פגישה עם רב לא אורטודוקסי, וחזרו אלי, ואף ציינו שהם חלמו על חתונה שתתנהל כך וכך (שלא נוגד כלל וכלל את ההלכה) וחשבו שרב אורטודוקסי לא יסכים לכך בשום אופן יש כאילה שמציינים שחשבו שהרבנים האורטודוקסים הם זקנים מקריאים משהו לא ברור, ומה שחשוב להם זה שהכלה תלך למקוה וכמה הם מקבלים כסף. והנה יש רב שמסכים "לשגעונות" אך לא מתפשר עם היסודות המקודשים של טכס הנשואין. 
כמובן שישנם אנטי וכו' אך הם המיעוט.

מאיר,

רוייטער,
הבעיה היא עם כל הזוגות שלא מגיעים לרבנים ולרבנות כדי להתחתן. כמה מביןן הזוגות בכלל מתחתנים? אז איזו סטטיסטיקה אתה עושה? שמבין אלו שמגיעים אליך רובם רוצים חתונה רבנית. פשיטא!!

אמשלום,
בטקס הקבורה אין בכלל שום בעיה להוסיף מה שרוצים. איןן שם הלכות כמעט בכלל, וכל המוסיף שיהיה בריא. ובאמת אם ישנה התעקשות של הרבנות לא להוסיף זוהי התעקשות מזיקה לדעתי (אני לא יודע את המצב בשטח). רבות ורבים יכולים לעשות מה שהם רוצים, וזה אינו מעלה ולא מוריד.

מיכי,

אתה צודק.
רק עניתי לשאלתו של מאיר, ואת דבריך היית צריך להפנות אליו.

MDABRAHAM
וכי אינך גורס "מנהג ישראל תורה"??

לא מנהגי שטות, ולא כשיוצאים מפרופורציה ויוצרים מריבות על דברים שהם לכל היותר מנהג (ובד"כ גם זה לא). מיכי

http://bh.hevre.co.il/news_read.asp?id=3268&cat_id=1

'יתד נאמן' יצא במתקפה 'לא חסרת תקדים' כנגד הרה"ר הרב שלמה עמר בשל החלטתו בעניין נישואין אזרחיים לגויים. דב האזרחי סבור שהעיתון חייב להפנים שזכותו של הרב עמאר להיוועץ בגר"ע יוסף

דב האזרחי
תאריך: 20/07/2007 13:01:00