מיכה
לא הצלחתי להבין כל כך היכן מסתיימים דברי רח"ו והיכן מתחילים דברי המעתיק. אבל אני סבור שהמחבר מציג עמדה שונה לגמרי ממנה שנאמר עד כאן לגבי מהותו של צדיק (גילוי נאות: רח"ו הוא אחד מהמפורסמים בישראל הפחות חביבים עלי, והרוצה לדעת למה יעיין באשכולי אודותיו).
הרח"ו אימץ מונחים מהגמרא, והעניק להם משמעות שנובעת, לדעתי, מתוך תפיסת הקבלה שלו. כך:
הצדיק נבחן בעשיה של מצוות. כיון שיש תריג מצוות, צריך לעשות את כולן. כל עוד לא עשה זאת, אפילו שהוא, אולי, בעל מצוות יותר מעבירות (הגדרת הגמרא!), הוא "צדיק שאינו גמור".
ויש לשאול על דבריו שאלה מפורסמת: היאך סבור המחבר שניתן לקיים תריג מצוות, כאשר חלקן אינן מיועדות לכל עם ישראל (אלא לכהנים, או לנשים, או לגרים) וחלקן מיועדות רק לנסיבות מסויימות (כמו ייבום, הדוגמא הבולטת ביותר)? ומה עם מצות תשובה? מכאן יצאו השבתאים שדגלו בכך שצריך באמת לחטוא כדי לקיים אחר כך מצות תשובה!
אבל יתכן שיש כאן איזה מבנה תיאורטי שלא אמור להיות מתורגם למעשה. אולי גם סבר שיש דגם של "קיום המצוות בשורשן" שמאפשר לקיימן לא למעשה, איני מכיר מספיק את שיטתו.
אבל רק כאשר אדם מקיים כל המצוות ייקרא "צדיק גמור". (וכאמור, זה לא הולם את פשטות השימוש של הגמרא במונחים אלו. אבל אין לנו להלין דווקא על הרח"ו על שהוא מוציא את דברי הגמרא מפשוטם. וכי הרמב"ם ואדמורים מאוחרים לא נהגו כן? כל אחד והנחות היסוד שלו, שלאורן הוא קורא את המקרא ואת הגמרא. וזה נכון אפילו לחושבי עצכח).
היחס שלו לתיקון המידות הוא נושא בפני עצמו, וגם הוא טעון בירור וניתוח. בכל אופן, זה מעל לשימוש הלשון "צדיק גמור" כפי שהוא אומר בעצמו. האם רצונך, מיכה, לדון בסולם העליה אליבא דהרח"ו?
כמו כן, דומני שלא אמר יהוסף דברים דומים לשל רח"ו כלל. ואם הבנתי את דבריו, הוא טוען שאדם נמדד אישית לפי רמת ידיעתו, ואם הוא מקיים מה שהשיג הוא צדיק ואם לא לא. (אך מה יהיה עם מי שעיכב את התפתחותו הרוחנית וממילא את השגותיו ולכן הוא עושה פחות מפני שלא התאמץ מספיק בידיעה? זה אומר לכאורה כי הדגם של צדיקות לפי מעשה אחד ברגע אחד אינו מספיק לנו, וזה לא חסרון דווקא בשיטת יהוסף, אם כי שם זה בולט יותר).
אני גם מתנגד בכל תוקף לכך שידמו את מה שכתבתי לעיל לשיטת הרח"ו. בעלעול, יתכן שדברי מזכירים את דבריו. אולם מה שהתכוונתי הוא כזה: יש גמרא שבה מסופר על אחד האמוראים שראה מה שנעשה בשמים, והנה, בעולם הבא "עליונים למטה ותחתונים למעלה", הפוך מכאן, או הפוך ממה שציפה. אמר לו השואל (אביו כמדומה): עולם ברור ראית! כלומר ראית את המציאות האובייקטיבית כפי שהיא ראויה להיות וכמובן אין היא מתקיימת בעולמנו, עולם השקר והחיצוניות.
שאלתי אותו ביטוי כדי להצביע על כך שמסתבר שרועי ז"ל שתואר בידי פרש על סוס הוא הוא צדיק מעין זה. ולכן מי שהבין זאת כבר ראה את העולם הברור כפי שהוא צריך להיות.
ורמזתי לכך שאנו יכולים לדעת זאת מכח כך שיש לנו בליבנו אינטואיציה - ושמא היא אור התבונה הטבעי של דקארט (אם כי לא ברור שהיה מסכים לשימוש זה של הביטוי) - המאפשרת לנו לזהות את האמת המוסרית.
אבל לא נתכוונתי לכלל להתייחס לשאלות קשות כמו "מי קובע את האמת הזו" להבדיל מ"איך מזהים אותה" שזו שאלה אחרת לגמרי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
