רש"י בע"ז יח עב ד"ה ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא - "שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם. וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כיסופא"
לענייות דעתי אין מקור לסיפור הזה של רש"י באף אחד מהמדרשים. מהיכן לקח זאת? הסיפור לא מופיע לפניו וגם לא במחברי זמנו.
אם יש מקור לסיפור - אזי התמיהות עליו עצומות מכל כיוון שתסתכלו עליו.
האם למישהו מחברי הפורום פתרונים?
נשלח ב-23/10/2008 19:40
ידוע שהסיפור הזה מופיע רק ברש"י
יש דברים כאלו. בכל מקרה אם יש תמיהות, צריך להבין את שיטת רש"י.
נשלח ב-23/10/2008 20:05
[מישקולצר,
בירושלמי ביצה פ"ה ה"ב מופיע סיפור הנותן סיבה שונה לבריחתו של ר' מאיר (מחלוקת הלכתית ופגיעה ברגשותיו של רבי). פעם ראיתי (ואיני זוכרת היכן, אם כי נדמה לי שהובא גם בפורום) פרשן שחיבר בין ה"מעשה דברוריא" של הבבלי ע"ז יח ע"ב לבין אותו סיפור בירושלמי, וכתב שסיבת בריחתו של ר' מאיר היא מחלוקת הלכתית שהיתה בינו ובין ברוריה ובה נוצח.
לסיפור של רש"י כאן אכן אין מקור קודם (בידינו, ואולי לו היה כזה), אבל לענ"ד הוא מסתדר היטב עם הסיפור המופיע בסוגיה עצמה וממשיך את הקו הסיפורי שלו. המבחן שעורך ר' מאיר לברוריה דומה למבחן שהוא עורך לאחותה (שניהם מבחנים מיניים שיש בהם יסודות משותפים; שניהם אינם נחוצים מבחינה הלכתית ויש בהם טעם גדול לפגם; שניהם מעמידים את ר' מאיר עצמו באור בעייתי מאוד, כמי שבא לבחון ונכשל במבחן וכו'). יש כמובן הבדלים (בעיקר בתוצאה), אבל להבנתי, הסיפור של רש"י אינו נקרא כאן כנטע זר ומודבק, ובהחלט משתלב בנאראטיב הכללי (ואולי אני חושבת כך כיוון שאני קוראת את הסיפור אצל רש"י כביקורת קשה על ר' מאיר דוקא וכלל לא על ברוריה).]
נשלח ב-23/10/2008 22:59
בקידושין פ"א. מסופר שרבי מאיר התלוצץ בעוברי עבירה "יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא" לא הייתה מעבורת אז "נקט מצרא וקא עבר כי מטא פלגא מצרא שבקיה (יצר הרע) אמר אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו,שויתי לדמך תרתי מעי"
אז רבי מאיר שנכשל כל כך מהר בעריות הולך ומנסה להכשיל אחרים ועוד מבני משפחתו? ומה הגמרא רוצה לומר שהוא נכשל בקלות אבל תורתו כל כך עוצמתית שהיא מגנה אפילו עליו?
נשלח ב-24/10/2008 07:27
[מישקולצר,
שרשרת הסיפורים בקידושין שם היא מרתקת. היא אמנם לא שייכת לאשכול זה ובכ"ז אזכיר שהיא פותחת באמירה ש"נשים דעתן קלה עליהן" (ובהקשר זה ברור שמדובר בגבולות מיניים גמישים או בלתי קיימים) וממשיכה ברצף סיפורים על חכמים שנכשלים (או כמעט נכשלים) ביצרם (ולא על נשיםמפתות או מתפתות...). מעניין שחיברת זאת לכאן, כיוון שלהבנתי באמת יש קשר רעיוני עמוק בין שני המקומות, ובדיוק בנקודה שציינת (הכשלון במבחן היצר).
אגב, האם תורתו של ר' מאיר הגנה עליו בסיפור שבע"ז? (להבנתי לא - לא בסיפור שבגמרא ובודאי לא בסיפור של רש"י).]
נשלח ב-24/10/2008 11:30
על מעשה דברוריא יש מאמר מקיף ומאלף באקדמות האחרון. מומלץ.
נשלח ב-24/10/2008 12:02
מישקולצר
רבי מאיר ורבי נתן- קשרו קשר להדיח את רשב"ג הנשיא( גמרא הוריות) -כמו שעשו לסבו
בברכות כח,
העניין נכשל- , בגלל זה כונה רמי מאייר אחרים( חוץ מהסיפור על אחר), ויכול להיות שמאותה כיסופא הוא ברח למצריים.
הקפיצו את האשכול הישן הזה, אז ננסה לעורר קצת את הדיון.
הסיפור על ברוריה ור' יוסי הגלילי תמיד נראה לי תמוה.
ר' יוסי הגלילי נחשב לאחד מהזקנים עוד בתקופת יבנה, הוא מתוכח ומנצח את ר' עקיבא, מורו המובהק של בעלה, ר' מאיר. עצם מציאות המפגש שלו עם ברוריה נשמע קצת מוזר, הוא צריך להיות זקן מופלג בתקופת ברוריה. ברוריה אשתו של ר' מאיר היא לא רק אישה אלא גם כנראה צעירה בהרבה ממנו. יחס כזה אל חכם צעיר אולי היה איכשהו מתקבל על הדעת אבל יחס לזקן מופלג מכובד כמו ר' יוסי הגלילי נראה מאוד לא במקום.
יותר מכך, מוצאה של ברוריה הוא מהגליל, (אביה היה ראש הישיבה בסיכניה - סכנין) קשה לקבל את הזלזול שהיא מביעה ב"גלילי".
שמעתי פירוש בשם הרב הענקין הסובר שברוריה בדבריה אינה מבקרת את ר' יוסי הגלילי על הארכת דבריו אלא להיפך, מנסה להביא לידי אבסורד את שאלתו. בתשובתה היא בעצם אומרת לו "אתה עומד מול תנא שאפשר ללמוד איתו, לדון בדברי תורה וכל מה שאתה שואל זה על עניני דרכים?!"
אגב, בקשר לשאלה אם היה לברוריה אח, היה לה לפחות אח אחד שכנראה התחבר לקנאים ואח"כ הפך למשת"פ עם הרומאים, הקטע הבא:
ומעשה בבנו של רבי חנינא בן תרדיון שיצא לתרבות רעה, תפשוהו ליסטין והרגוהו, ונמצא תפוש. לאחר שלשה ימים, נתנוהו בכרכדות, והניחוהו על גבי המיטה, והכניסוהו לתוך העיר, והיו מקלסין לפניו בכבודו של אביו, וקרא עליו אביו המקרא הזה: 'ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך, ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי, ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני, כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה', וחזר לתחילת המקרא. ואמו קראה עליו המקרא הזה: 'כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו'. ואחותו קראה עליו המקרא הזה: 'ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ'" (מסכת שמחות יב,יג).
* http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset="utf-8"">
* name="ProgId" content="Word.Document">
* name="Generator" content="Microsoft Word 12">
* name="Originator" content="Microsoft Word 12">
*--[if gte mso 9]>Normal0falsefalsefalseEN-USX-NONEHEMicrosoftInternetExplorer4*[endif]**--[if gte mso 9]>*[endif]**--[if gte mso 10]>
*[endif]*
הציטוט מהמאמר הזה www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=6208&*/vbm/archive/beshiv/beshiv180.doc