ה' מתגלה אליכם ?

כשמגיעים לפילוסופיה של המדע - למרבה האימה: של המתימטיקה - אני פשוט פורש!




(לא יודע אם זה נס, אבל פעם פרשתי מכל הפורום, היום רק מהדיון הספציפי הזה...)


נוהל שכן זה כאן!

mdabraham

רוב הדיון גלש כמו תמיד לחישובים סטטיסטים. אולם אני רוצה לחזור לשאלות ששואל אדם מאמין. ולא לשאלה האם יש כאן הוכחה לקיום בורא.
אדם שמאמין שה' מנהל את העולם הרי אמור לשאול שאלה אחרת, אם חפץ ה' בנו מדוע קרה לנו כל זאת? מדוע לא גרם לאותה ריבה להגיח 15 שניות מאוחר יותר? על מה ההודאה? אם תאמר על כך שלא קרה שום דבר, אז מדוע לא כל פעם ששבת לירוחם עשית סעודת הודיה הרי במקרים אלו קרה נס יותר טוב, שהמכונית הגיחה רק מאוחר יותר.
ובאותו משקל מדוע זוג שנולד לו ילד לאחר 10 שנות נישואין עושה סעודת הודיה גדולה, לעומת זוג שנולד לו ילד 11 חודשים אחרי החתונה עושה חגיגה סטנדרטית ומקמץ בהוצאות? (ביום שישי הייתי בברית כזו, של חבר של גיסי, שעשה ארוע בסדר גודל של חתונה מצומצת 200-300 איש... בעצם זה יותר מחתונה בגור...)

זה שאנשים כל כך חכמים מאמינים בשטויות כל כך גדולות, זה נס או אסון ? זה נס, כי זה עושה אותם למאושרים במקום שבו יכולים היו להיות אומללים.

פחית קינלי,

איפה ראית שטויות? מעיני שלי הן נעלמו...

מרובקה,
לחזור לעיקר הדיון זה יפה. אבל ראוי לקרוא את הדיון שאליו חוזרים.
הסברתי והבהרתי כבר יותר מפעם אחת, שלא עשיתי סעודת הודיה. אני לא מאמין בדברים כאלה (על אף שיש להם מקור בהלכה ובחז"ל), בדיוק בגלל הטיעון שלך (שכמו שה' הציל אותי הוא גם זה שסיבך אותי). והוא הדין לכל מחלה וכל תקלה וכל מיני פורענויות.
אני מדבר על העובדה שהקב"ה שלח לי את אותה צרה בדמות אותה ריבה חצופה, ומייד אח"כ שלח לי הצלה בהסתברות נמוכה להפליא. המכלול הזה אומר שהוא פנה אליי (כמו שגם מחלה חמורה היא סוג של פנייה שלו אליי, וגם הצלה ממנה). פנייה זו אינה הטבה ולא הרעה. בעיני אדם מאמין, כפי שהסברתי, היא פשוט עובדה. את העובדה הזו רציתי לנסות ולפרש, וכך להתייחס אליו בחזרה. לא היתה כאן הודאה על הטבה, אלא התייחסות לפנייה.
בסופו של דבר אם אכן הסקתי לקח אמיתי, הפנייה התבררה כמשהו טוב. ואם הלקח היה שגוי, אז רעתה של הפנייה נגרמה על ידי. כך שבסופו של דבר התייחסות של הקב"ה אליי היא סוג של הטבה מעצם הגדרתה (לפעמים הטבה שכרוכה בהרעה, כעין דין אפוטרופוס ברפ"ב דקידושין, שיכול לעשות ליתומים הרעה לשם הטבה).

אגב, מיכי,  יש בדבריך פמניזם מתקדם מאד. הערכתך לכישורי הנהיגה הנשיים מעוררת התפעלות. לדידי, כל יום שבחורה לא  נכנסת בי ברכבה הוא בבחינת נס...

(האמת שרק אתמול היה לי נס כזה שאשה עברה למסלול שלי ללא איתות, וסימני העצירה שלי עדיין חרותים על הכביש..)

מיכי


"המכלול הזה אומר שהוא פנה אליי (כמו שגם מחלה חמורה היא סוג של פנייה שלו אליי, וגם הצלה ממנה). פנייה זו אינה הטבה ולא הרעה. בעיני אדם מאמין, כפי שהסברתי, היא פשוט עובדה. את העובדה הזו רציתי לנסות ולפרש, וכך להתייחס אליו בחזרה. לא היתה כאן הודאה על הטבה, אלא התייחסות לפנייה."


אני מסכים איתך רק שפנייה מצד ה' היא תמיד טובה -בין לטוב בין למוטב
הפנייה כשלעצמה  היא טובה -  ("לדעתי המילה התייחסות יותר מתאימה מנס" )

בדומה לגמרא בברכות יד.

"אמר רבי יונה אמר רבי זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע" -     (החלום כהתייחסות מצד האל)



וכן בדומה לדיון ביסורים שבברכות ה.


אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר וה' חפץ דכאו החלי יכול אפילו לא קבלם מאהבה תלמוד לומר אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת ואם קבלם מה שכרו יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנאמר וחפץ ה' בידו


ובקשר לנס ידוע הסיפור ב שבת נג:  {בדומה להגדרה של השכן -"שנוי ממעשה בראשית"}

"תנו רבנן מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו
אמר רב יוסף בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה
אמר ליה אביי אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית
אמר רב יהודה בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית
אמר רב נחמן תדע דמתרחיש ניסא ולא אברו מזוני"



מגמרא זו אנו ראוים התייחסות  לנס כדבר שאינו טוב

מדוע לדעת אביי גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית? (ביזבוז זכויות? הטריח את ה'?)
ומה נס זה בא לומר?