|
|
| נשלח ב-25/5/2006 03:36 |
 |
| |
החלפת כיוון מהורים הרוצים בטובת בניהם ל"גדוילים" היודעים לטפס במדרגות.
שכחת שלא די לדעת איך לטפס במדרגות צריך גם לדעת איך לרדת בהן.
ובאשר להורים וילדים מי מהם יחליט?
לי נראה שיחליט זה שבאם טעה הוא ישלם את החשבון.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 09:43 |
|
| |
נישט
לא טענתי כי הגדוילום יודעים לעלות במדרגות...אמרתי שהם עולים.
אין צורך לדעת לרדת. הם נופלים לבד . או אנחנו.
יש אמרה האומרת כי הדג מסריח מהראש. אבל תמיד מנקים אותו מהזנב.
באיזה עולם אוטופי אתה חי. כי מי שטועה ישלם את המחיר????
מודה ועוזב
תוקן על ידי - ירוחםשם - 25/05/2006 9:52:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 10:47 |
|
| |
ניר
אני חב לך. החכמתיני.
ירוחם
צר לי שהחיים הרעו לך להכיר דוקא את הפן העצוב במחנה שלנו.
את אשר אמרתי ושיתפתי- אמרתי מנסיון שחויתי אישית כאשר הייתי מאוהב בעלמת חן (תזכר לטוב) עד שטחו עיני מראות את המציאות הטופחת שהיא אכן אינה מתאימה. הורי הסבירו בטוב טעם אך אני סרבתי להקשיב. אחרי שיחה מעמיקה עם העצמי שלי הוראתי לדעת שמעולם לא אונה לי רע כשהקשבתי לעצתם והסכמתי להפסיק את הקשר ההוא. מה שמתברר שהיה צעד חכם ומתבקש לאור אי יציבותה של הנערה הנ"ל.
אולי לא כולם/ן שותפים לאופוריה שלי אך כמה מכם/ן יוכלו להתהדר בזה שעשו כעצת זקינהם ו..נכשלו?
מחמיא לי שאני נחשב בעיניך כצעיר ממרום גילי. תודה על כך גם אם לא לזה התכוונת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 11:07 |
|
| |
.
לוצאטו, הנה עבורך, סיפור אמתי לגמרי, עם סוף טוב. חשוב לבד על מסקנותיו.
גיבורי הסיפור: רב בוגר ישיבה ליטאית בליטא (הסיפור בן כעשרים שנה), בתו והבחור שבתו הכירה.
הרב האמור לא היה עשיר, וגם לא ראש ישיבה. בליטא הוא היה עילוי, בארץ התפרנס כמורה לגמרא בתיכון דת"ל טוב.
הוא רצה לבתו חתן "שיהיה כמוני", וכשנודע לו כי לבתו "יש חבר", עשה הכל כדי לבטל את הקשר. בין השאר, נפגש עם הבחור, שהיה בחור דת"ל "ממוצע", ולמד באותו הזמן ראיית חשבון, והבהיר לו כי הוא לא יאפשר את החתונה. מעשיו הצליחו, הוא הצליח להבריח את הבחור.
בתו אמנם הורידה דמעות, אולם חזקה עליה מצוות כיבוד הורים, והיא קיבלה עליה את הדין.
לאחר שחלקה הראשון של משימתו עלה יפה, עמד הרב האמור לפעול בכיוון השני. הוא יצר קשר עם חברו לספסל הלימודים עוד מהישיבה בליטא, ונפגש עמו בעניין. וכך היתה התשובה שקיבל:
"מה שאתה רוצה ומגיע לבתך - אינך יכול להרשות לעצמך. מה שאתה יכול להרשות לעצמך - לא מגיע לה או לך".
בוכה חזר הרב את ביתו, והשיח את מר לבו בפני אחד מחבריו, "אלעס איז געלט???"
וכמעט ויצא קרח מכאן ומכאן.
הסיפור אמתי, ומכיוון שהסוף היה טוב, לא אעצור כאן כדי להוכיח כי הורים גם יכולים לטעות, אלא אספק את יצר הסקרנות.
בלע הרב האמור את גאוותו, הלך לביתו של אותו בחור, וביקש את מחילתו. הבחור, הודיע לו בפשטות כי הוא תמיד היה מעוניין בבתו, וכי הוא עדיין מעוניין, ומכיוון שגם הבת היתה מעוניינת, התקימה החתונה. חלפו כבר כעשרים שנה וכמה וכמה ילדים. אותו רב לא מפסיק להודות לקב"ה שאיפשר את השידוך המתאים לבתו ולא משהו שהיה עלול להשתבש. זכה בחתן טוב ובנכדים מצויינים, והכל בא על מקומו בשלום.
ואם אותו בחור כבר היה בקשרים עם אחרת? ואם אותו בחור לא היה מסוגל למחול על שנעשה? ואם בתו של הרב לא היתה סולחת לו? ואם, ואם...
אגב, אני מכיר עוד כמה סיפורים שבהם מעשי ההורים לא בהכרח היו הנכונים. בחלק מהמקרים, על רקע עדתי. ברובם, אגב, הסוף היה טוב, אך בדרך, אכלו הרבה חצץ.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 11:12 |
|
| |
וידוע המקרה בירושלים עם בנו של ראש ישיבה שהכיר בת למשפחת אדמו"רים מפוארת וב"ה הקימו בית לתפארת.
מקרה נוסף של יהודי שהחרים את נישואי בתו שהתחתנה עם מי שחשב ללא ראוי אולם לבסוף השלימו וראו נחת.
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 25/05/2006 11:14:26
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 11:18 |
|
| |
לוצאטו.
פירשת אותי לא נכון. ב"ה ה" היטיב אתי כמעט בכל. התחתנתי עם בחירת ליבי
הורי לא התנגדו. ילדי התחתנו גם עם בחירת ליבם. אינך צריך להתצער עבורי.
צפר. מומחה לציפורים העוקב אחרי התנהגותם זמן רב ועל ידי כך הוא הופך למומחה ובר סמכא ובקי ונותן הרצאות בנושא הציפורים. אינו חייב להיות ציפור.
רוב חברי הם חרדים. ואני שיצאתי למודרנה מוזמן לעיתים להביע את דעתי המודרנית כביכול בעניני שידוכים של ילדיהם. ומכך ידיעותי. ב"ה לא מנסיון אישי
ביידיש אומרים: כשתולעת נכנסת לתוך חזרת היא חושבת שזה המקום המתוק ביותר בעולם.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 14:59 |
|
| |
כולכם היקרים לי מאוד.
מעולם לא עלה על דעתי שהורים אינם טועים ודבריהם הם סוף פסוק.
העזתי ועדיין אני מעיז לומר ש'על דרך הכלל' ממרום שנותיהם (ה' יאריך להם אכי"ר) הם יודעים מה טוב לנו, במיוחד בגיל בו הרגשות משתוללים ולא מנותבים כראוי. על דרך הכלל לא אומר שכך זה בכל מקרה ומקרה. פשוט, הייתה תחושה של עליהום על דעת ההורים. כמעט והרגשתי תחושות אשם על זה שאני כן הקשבתי להם. יש?
ירוחם
אכן, לא חשבתי שכך ארע לך באמת. ניסיתי להוציא ממך רק אם אולי במקרה נתקלת גם בצד החיובי.
בצורה חיובית יקירי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 18:18 |
|
| |
[מואדיב,
זה מרגש. תודה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2006 23:04 |
|
| |
שלום לכולם זמן מה לא בקרתי בפרום וחבל, אך מנעיות רבות היו לי.
הגישה הרווחת כאן היא שכיבוד הורים הינו סוג של שרות כלפהים כשם שהם שרתו את הילד בהיותו חסר ישע.
וכך נראה מםשט הגמרא ולשון הרמב"ם והשו"ע.
אולם קשה על כך מ "איש אימו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו". יכול שאמר לו אביו לחלל שבת או שאמר לו להטמא למת ישמע בקולם? תלמוד לומר ואת שבתותי תשמורו. (ציטוט חופשי אני בלי כלי אומנותי כעת...)
מה פשר דחיית ההו"א אם החיוב לשמוע בקולם הוא רק בשרות כלפיהם?
התשובה שעניתי לעצמי היא שמדבור על מצב שאמר לו אביו בשל לי בשר זה, או הוצא לי חפץ זה מבית העלמין.
אך התשובה נראת די דחוקה? בפשט הגמרא נראה שהכוונה על ציווי סתמי.
אם למישהו יש תשובה טובה יותר אשמח לקוראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2006 12:31 |
|
| |
מרובקה - כיוונת לדעת גדולים, כגון:
חידושי הרשב"א מסכת יבמות דף ו עמוד א
וכגון שאמר לו אביו חמר אחר בהמה זו להביא גוזלות או דבר שצריך ליהנות ממנו... לפי שאין עיקר כבודו אלא במה שיש לו בו הנאה וכדאמרינן בקדושין (ל"א ב') איזהו כבוד מאכילו ומשקהו מלבישו ומנעילו אבל אמר לו לעשות דבר שאין לו בו הנאה של כלום אין זה כבוד שנצטוה עליה וכבוד כזה אין בו עשה של תורה שידחה אפילו לאו גרידא, ומה שאמרו יכול אמר לו אביו הטמא לא לחנם אמר לו שיטמא דהא לא צריכא קרא אלא שאמר לו להביא פירות מבית הקברות וכיוצא בזה, וכן אמר לו אל תחזיר כדי שלא יבטל מלהאכילו וכיוצא בזה קאמר, הא לאו הכי א"צ לומר שלא ישמע לו
אמנם אני מודה, שיש בזה דוחק.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2006 00:19 |
|
| |
אני רואה שיש כאן בילבול גדול בענינים, לכן אני רוצא להציג הדברים כמו שאני מבין אותם
1 כיבוד אב
למה נזכר רק האב חייבים גם לכבד האם
לכן הנכון כיבוד אב ואם ובמורא = מורא אם ואב נכון ביראה האם קודם לאב במיקרא
ישנו שני מצות לכבד האב והאם וליראה מהאם ואב
אבל אין מצוה לשמוע להורים ישנו רק מצוה לשמוע לדברי חכמים
או לשמוע לנותן התורה כמו שאנו אומרים כל יום "ןהיה אם שמוע תשמע אל מצותי אשר אנוכי מצוה אתכם (דברים יא,יג)
אבל לשמוע להורים אין כזה מצוה
אבל אין לשכוח שמי שהכי אוהב אותנו זה ההורים שעשו הכל בשבילינו
והם רק רוצים הטוב בשבילינו
לכן כשאנו צעירים אנו מפחדים להחליט לבד וסומכים על ההורים בהרבה החלטות חשובות
אבל אם במקרה שנראה לנו ברור שמה שהורים אומרים לנו זה בגלל שאוהבים אותנו
רק בגלל איזה סיבה אישית שלהם הם רוצים לעצב החיים שלנו
ברוב מקרים כאילו הילדים לוקחים אומץ ומליטים לבד
השאילה הגדול של ימינו הוא
כשזה לא שחור ולבן אלא אפור
דהיינו לא ברור לילדים מה ולמה ההורים אומרים להם מה לעשות
ואז הילדים מבולבלים וניכנסים ללחץ ענקי ומלחיצים ההורים עד השמים
וכל האוויר מלא עצבים ולחץ אדיר שיכול להתפוצץ בצורה הכי גרוע שהוא נגד הרצון של כולם
וכולם מפסידים
לכן הדרך הכי טוב
כמו שאמר הקב"ה בתורה
רארה נתתי לפניך החיים והמות
ובחרת בחיים
הבחירה בידינו
הקב"ה נתן לכל דבר שם חיים ומות ובקש מאתנו לבחור בחיים
אבל סוף סוף הבחירה בידינו ואנו בהעלי בתים על החיים שלנו
כך על ההורים לתת שם לכל דבר וליעץ הילד/ה מה לעשות
אבל סוף סוף הם הבעלי בתים על החיים שלהם ובידם הבחירה
הם לא חייבים לשמוע להורים
כשהדברים ברורים יורד הלחץ בבית
ומה שיבחר כולם יקבלו ויחד נגיד אמן
אף על פי שאנו מזהירים אותו/ה בקרוב ברבנות על שלום בית וגירושין
אבל הוא היא כבר מבוגר ומחליט לבד על העתיד שלו/ה
בדרך הזו הצעירים הכי נוטים לשמוע להורים
ואין להם אומץ לנגד
רק במקרה שברור להם שאין האב או האם מחפש טובותו/ה
והעיקר שהכל יכול יחונן לנו דעת ושכל שלא נטעה
ונחליט ההחלטה הנכונה בזמן הנכון
וזה הברכה הראשונה בבקשתינו מאת הבורא
אתה חונן .. דעת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2006 03:42 |
|
| |
מסיפורו של זינגר הזכרתי את עונש המוות למגיירים , והיום נתקלתי בספרו של ישראל היילפרין "תקנות מדינת מעהרין", (בין השנים תי-תקח, הוצאת מק"נ תשי"ב), ומצאתי בה את התקנה הבאה שהיתה במעהרין, (תקנה רסז):
"גם באזהרה גדולה ועצומה שלא ליתון לינות לילה לאותן אנשיםהבאים מארץ נכרי' ממקומות שרשאים להתגייר, ויש לחוש לאיש ההוא שגם הוא אחד מהם וחזר להתייהדות או שנתגייר לגמרי, ואם המצא ימצא איזה איש או אשה אשר יעבור על זה ענוש יענשו בעונשים גדולים, כי איש כזה מיקרי רודף, ולפי שעונשו גדול ע"כ לא פירשנו עונשו, ואיום הכותב לא פירש העונשו".
מה היה במעהרין עונשו של המגייר והמתגייר?
מה היה במעהרין עונש הקהילה של המלין?
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
