|
|
| נשלח ב-16/8/2009 19:46 |
 |
| |
אתה מדבר על הבנה בדקויות עדינות ולכן כתבת: אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה.?
העולם הבא אינו צפון ונעלם לאדם שזכה לעולם הבא בעולם הזה, הוא גלוי לו ולבוחן כליות ולב - זה מהותו של עולם הבא שהוא מתגלה רק לאדם שטרח כראוי להשיגו - לדידך בניגוד לדברי הרב בגאון גם לרשעים שעליהם הוא אומר שהם מתים בחייהם יש מקום מוכן בעולם הבא הכללי -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 21:13 |
|
| |
בס"ד
נאחז ידידי,
מראש אני מתנצל על האריכות, אך חשוב שתתן לדברים את מלוא תשומת הלב הראויה.
ראשית, בא נתמקד ברשותך במושג 'עולם הבא' (עזוב את ג"ע כרגע בפרט שאמרתי לך שאני מסכים שזה לא עיקר בדת לעסוק בזה ועכשיו אני חוזר על עצמי בפעם הרביעית, בסדר?).
כולנו מסכימים לכך שמגיע לצדיקים שכר ולרשעים עונש. היות ששכר מצווה מצווה, ושכר עבירה עבירה. ויתירה מזו, אומרים חז"ל צדיקים במיתתם קרויים חיים ואילו רשעים בחייהם קרויים מתים. מכאן שהעולם הבא, או להיפך, של האדם מוכן ומזומן לו בעולם הזה והוא פרי ידיו. מסכים? יופי.
המחלוקת שלי איתך מתחילה כשאתה קובע ללא שום מקור שהעולם הבא שמובטח לנו הרי הוא גלוי בעולם הזה עכשיו. מדברי ר' חיים משמע שהעולם הבא של היהודי רק נפעל כאן בעולם הזה ע"י עבודת התורה ומצוות, ואתה משום מה קבעת לעצמך שלא רק שהעולם הבא נפעל כאן ע"י עבודה אלא הוא גם "גלוי"...
הגע עצמך, אם השכר הוא בגלוי עכשיו בעולם הזה, מהו הצורך של חז"ל להשמיענו ששכר מצווה - מצווה? הרי אנו רואים בעיניים שלנו את המעלה בקיום מצוות! שהרי השכר הוא גלוי!
מה להם לחז"ל להשמיענו "צדיקים במיתתם קרויים חיים, ורשעים בחייהם קרויים מתים"? הרי השכר או העונש גלוי לעין ואנו רואים זאת בעינינו המוחשיות! מאי קמ"ל?
מדוע התורה מצווה אותנו "ובחרת בחיים"? כל אדם נורמלי שרוצה לחיות בוחר בחיים. האם אנו צריכים ציווי מיוחד על "בחירה בחיים"?!
הרי לך הוכחה, שהשכר או העונש שמגיע לאדם תמורת עבודתו בעולם הזה הוא צפון. הוא אכן קיים ממש עכשיו בעולם הזה כדמוכח ממאמר חז"ל "שקרויים חיים" וכו', אך לעת עתה הוא צפון ויתגלה רק לעתיד לבוא כשתבוא הגאולה האמיתית והשלימה, ואז יקוימו דברי הנביא: "וראו כל בשר כי פי ה' דיבר"...ראיית בשר הרי היא תכלית הגילוי. וכסיום ספר היד החזקה שאז תרבה החכמה והדעת...כמים לים מכסים.
[נ"ב: מן הסתם למדת פרקי אבות. במשנה כתוב: יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיים העולם הזה...
ומהו המושג 'קורת רוח'? שכר גלוי ומוחשי. הנאה מזיו השכינה. שכמובן מספיקה שעה אחת ממנה מכל חיי העולם הזה. הרי לך שוב שהשכר אינו מתגלה כאן בינתיים אלא רק לעתיד לבוא.
עכ"פ, מלשון המשנה משמע שיש מעלה בשתיהם. גם בעולם הזה (תורה ומעשים טובים) וגם בעולם הבא (קורת רוח). כדי לרמז לנו ולהבהיר לנו שדרושים שתי הענינים. מצד אחד עלינו לעבוד ה' באמונה שלימה וביטול לרצונו (תורה ומעשים טובים, שבעצם הרי הם למעלה מכל קורת רוח שבעולם הבא. כדמוכח מזה שיראת ה' הרי היא אוצרו של הקב"ה) ולאח"ז לקבל את השכר באופן גלוי (קורת רוח בעולם הבא, שלמעלה מכל חיי עולם הזה, היות ואז הדברים באים לידי מוחשיות וגילוי) ואכמ"ל בזה].
_________________
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 21:13:13
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 21:29:34
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 21:48 |
|
| |
המחלוקת שלי איתך מתחילה כשאתה קובע ללא שום מקור שהעולם הבא שמובטח לנו הרי הוא גלוי בעולם הזה
הרי לך מקור שקובע שהגילוי הוא בעולם הזה והוא רק לאדם לבדו:
רמב"ם מו"נ חלק שלישי פנ"ד:
המין הרביעי27 הוא השלמות האנושית האמיתית והיא השׂגת המעלות השׂכליות, כלומר, תפישׂת28 מושׂכלות המלמדים דעות אמיתיות במטפיסיקה. זאת היא התכלית האחרונה והיא המביאה את האדם לידי שלמות אמיתית. והיא לו לבדו29. והיא מעניקה לאדם את הקיום הנצחי. ובה האדם הוא אדם. התבונן בכל שלמות משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהן לזולתך ולא לך. ואם אין מנוס, בהתאם למקובל - לך ולזולתך. ואילו השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך. אחר אינו משתתף בה עמך בשום אופן: יהיו לך לבדך [ואין לזרים אתך] (משלי ה', 17)30. לכן ראוי שתשקוד להשׂיג את זה הקיים לך31 ולא תתייגע ותתאמלל למען אחרים, אתה המתעלם מנפשך עד שהלובן שלה השחיר בהשתלט הכוחות הגופניים עליה32! כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שהומשלו לעניינים אלה: בני אמי נִחֲרוּ בִי כי שֹמֻני נֹטרה את הכרמים. כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א', 6). ובאותו עניין עצמו אמר: פן תתן לאחרים הודך ושנֹתיך לאכזרי (משלי ה', 9)33.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 22:07 |
|
| |
כתבת: בא נתמקד ברשותך במושג 'עולם הבא'
כבר הבאתי מקור מהרמב"ם מההקדמה לפרק חלק, המגדיר בדיוק את מושג 'עולם הבא'
כי כשיאמין (האדם) שיש שם חכמה, והוא התורה שהגיעה אל הנביאים מאת הבורא יתעלה, שהודיעם בזה המידות הטובות הם המצות, והמידות הרעות והם העבירות, ראוי לו מצד שהוא אדם ישר במזג שיעשה הטובות ויסור מן הרעות. וכשיעשה זה ישלם בו העניין האנושי ויהיה נבדל מן הבהמה. וכשיהיה אדם שלם, הוא מטבע האדם השלם אשר אין לו מונע שתחיה נפשו ותתקיים בקיום הידוע לה, וזה הוא העולם הבא כמו שאמרנו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 22:18 |
|
| |
בס"ד
נאחז בקש,
המין הרביעי27 הוא השלמות האנושית האמיתית והיא השׂגת המעלות השׂכליות, כלומר, תפישׂת28 מושׂכלות המלמדים דעות אמיתיות במטפיסיקה. זאת היא התכלית האחרונה והיא המביאה את האדם לידי שלמות אמיתית. והיא לו לבדו29. והיא מעניקה לאדם את הקיום הנצחי. ובה האדם הוא אדם. התבונן בכל שלמות משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהן לזולתך ולא לך. ואם אין מנוס, בהתאם למקובל - לך ולזולתך. ואילו השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך. אחר אינו משתתף בה עמך בשום אופן: יהיו לך לבדך [ואין לזרים אתך] (משלי ה', 17)30. לכן ראוי שתשקוד להשׂיג את זה הקיים לך31 ולא תתייגע ותתאמלל למען אחרים, אתה המתעלם מנפשך עד שהלובן שלה השחיר בהשתלט הכוחות הגופניים עליה32! כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שהומשלו לעניינים אלה: בני אמי נִחֲרוּ בִי כי שֹמֻני נֹטרה את הכרמים. כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א', 6). ובאותו עניין עצמו אמר: פן תתן לאחרים הודך ושנֹתיך לאכזרי (משלי ה', 9)33.
היכן ראית כאן רמז דווקא לעולם הזה??? אולי הכוונה לשלימות הפרטית של האדם לעתיד?
בו בשעה שיש לך ספר הלכות שלו - של הרמב"ם, בו הוא פוסק שאז (לעתיד) תרבה החכמה והאמת וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם!!!
ויותר מזה, אמרו רז"ל: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח..אבל לעולם הבא - עין לא ראתה אלוקים זולתך!!!!
וכן כתוב בתהילים ע"י דוד המלך ע"ה - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך...
אבל אתה בטח תשאר בשלך...
_________________
תוקן על ידי אור_עליון ב- 16/08/2009 22:15:54
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 22:30 |
|
| |
מדוע התורה מצווה אותנו "ובחרת בחיים"? כל אדם נורמלי שרוצה לחיות בוחר בחיים. האם אנו צריכים ציווי מיוחד על "בחירה בחיים"?!
מצחיק אתה - המושג 'חיים' בהקשר של הציויי ובחרת בחיים אינו קשור לחיים במובן הביולוגי שלהם - "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום" ומה פירוש "חיים כולכם היום"? להיות דבק בה' (= להיות עסוק בתורה ובמצוות) הוא הוא החיים, ומי שלא דבק בה' הוא לא חי - כלומר הבחירה בחיים היא בחירה בדרך של תורה ומצוות ולזה ודאי היה צריך לציווי
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2009 23:02 |
|
| |
איך אתה מצפה שאשתכנע מבליל הציטוטים שאתה מביא כדי להוכיח שיש עולם הבא כללי שבו גם הרשעים מלאים מצוות כרימון וגם להם יהיה חלק באותו עולם דמיוני שאתה הוזה בדמיונך הפורה? הבלבול חוגג אצלך חוגג ואתה מערבב בין עולם הבא וימות משיח - חוץ מהלכות מלכים ומשיח אתה אינך מכיר שום דבר משל הרמב"ם ולא למדת את יסודות משנתו - שמהותו של הקיום הנצחי (=עולם הבא) שהוא מתגלה לאדם לבדו, אם היית לומד רמב"ם היית מבין שהרמב"ם לעולם אינו מדבר אל האדם כיצור של העולם הבא הוא מדבר אל האדם החי בעולם הזה המסוגל להביא את עצמו לעולם הבא בעולם הזה - הרי הוא כותב במפורש שהתכלית היא שלמות שהאדם מגיע אליה בעולם הזה ובאותה השלמות הוא קונה לעצמו קיום נצחי !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 14:01 |
|
| |
בס"ד
"העולם הבא אינו צפון ונעלם לאדם שזכה לעולם הבא בעולם הזה, הוא גלוי לו ולבוחן כליות ולב"..
כך כתב האוחז בקש.
ובכן, לאור נחרצותו הכסילית והבורה של כותב השורה הנ"ל, מביני הענין בינינו מוזמנים לבחון מקרוב את דברי הרמב"ם בספר הלכות שלו.
הלכות תשובה פרק ח'.
יא הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה, שאין אנו יודעין בעולם הזה אלא טובת הגוף, ולה אנו מתאווין; אבל אותה הטובה גדולה עד מאוד, ואין לה ערך בטובות של עולם הזה אלא דרך משל. אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כמו טובת הגוף בעולם הזה במאכל ובמשקה, אינו כן; אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר, ואין ערך ואין דמיון. הוא שאמר דויד, "מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך: פעלת, לחוסים בך" (תהילים לא,כ). [ז] וכמה תמה דויד והתאווה לחיי העולם הבא, שנאמר "לולא--האמנתי, לראות בטוב ה': בארץ חיים" (תהילים כז,יג).
יב כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו; ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים של גוף, שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל.
יג אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיהו אומר "עין לא ראתה, אלוהים זולתך--יעשה, למחכה לו" (ישעיהו סד,ג): כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא, אלא עשה אותה האלוהים לאדם שמחכה לו. אמרו חכמים, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא, "עין לא ראתה, אלוהים זולתך".
יד זה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך יבוא אותו העולם. אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד, שנאמר "מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך" (תהילים לא,כ). ולא קראוהו העולם הבא, אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה, שאנו קיימין בו בגוף ונפש, וזה הוא הנמצא לכל אדם בראשונה.
תוקן על ידי אור_עליון ב- 17/08/2009 14:01:21
תוקן על ידי אור_עליון ב- 17/08/2009 14:03:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 14:22 |
|
| |
בס"ד
"מצחיק אתה - המושג 'חיים' בהקשר של הציויי ובחרת בחיים אינו קשור לחיים במובן הביולוגי שלהם - "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום" ומה פירוש "חיים כולכם היום"? להיות דבק בה' (= להיות עסוק בתורה ובמצוות) הוא הוא החיים, ומי שלא דבק בה' הוא לא חי - כלומר הבחירה בחיים היא בחירה בדרך של תורה ומצוות ולזה ודאי היה צריך לציווי"...
אני מצחיק אני יודע. אבל איך שאתה מבין דברים זה עצוב. המושג של 'בחירה' כידוע לך הוא רק כשיש שתי דברים שווים. האם חיים ומוות שווים? האם טוב ורע שווים? האם דביקות בה' שווה לאי דביקות בו חלילה?
ברגע שה' מודיע לנו שהתורה והדביקות בו הם הם החיים שלנו ואורך ימינו, שוב מהו הצורך בציווי ע"כ?
אלא מה, יש גם את הצד שכנגד בחלל השמאלי (למקרה שאינך יודע למה הכוונה - ליצר הרע). היצר הרע בשבילו המוות והרע הם הם החיים. ולכן הרשעים בחייהם קרויים מתים, כי שמים חושך לאור. ומכאן נובע, כביכול, השווי שיש בין שתי הניגודים הטוב והרע. לכן יש צורך בציווי ע"כ מלמעלה "לבחור" בחיים. דהיינו גם כשאינך רואה ומבחין במעלה שבכך (מפני היצר המבלבל השם חושך לאור) עליך לקיים זאת מפני הציווי.
ודי למבינים ולמשכילים.
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
|
|
|
|
|
|
