|
|
| נשלח ב-7/1/2009 20:18 |
 |
| |
ישנם שני מהלכים פרשניים לפרש את סוגיית הנבואה במשנת הרמב"ם . זו הרואה בה תופעה טבעית [ הסבורים כך מחכמי דורינו : לייבוביץ ולוינגר ] והאחרת התולה את אפשרותה בסופו של דבר בחסדי שמיים , שהם החלק הניסי , אפשר שהנביא יכין עצמו , ולא ינבא [ נבואת משה היא כמובן סוגיה בפנ"ע ]
אלה גם אלה , לא מחלקים , כמוך , בנקודה זו , בין נביא לעצמו לנביא שליח .
ספרן,
ציטוט מתוך שיחות על תורת הנבואה ישעיהו ליבוביץ' ע' 133
"לגבי הרמב"ם, היצירה הטבעית כולה היא עולמו של הקדוש ברוך הוא, והוא ברא את העולם באופן כזה, שהאדם מסוגל להיות נביא (לעצמו) ללא כל אינטרוונציה מיוחדת של האל במציאות שלנו"
בהמשך ע' 217
" הנביא אפשר שתהיה נבואתו לעצמו בלבד להרחיב לבו, ויש להבחין בין הנביא לבין שליחותו הנבואית שהם שני דברים שונים. נכון הדבר שנתפרסמו דווקא אותם נביאים בעלי השליחות, אבל עליכם להבין את הדבר העקרוני שהנבואה היא תכונה, והנביא מכיר את האמת, ואין הכרתו תלויה כלל בשליחות.
בהמשך ע' 513
"הנביא לא חייב להיות דווקא 'נביא שליח' הידוע כבעל שליחות המביא את דבר ה' ברבים, כמו רב נביאינו הידועים בשמותיהם, אלא הוא יכול להיות נביא המתייחד עם עצמו ולעצמו"
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2009 20:37 |
|
| |
ספרן
גם אם הם לא מתישבים לפחות הרמב"ם נותן במקרה זה יותר אופטימיות. חב"ד גם מרגישים את עצמם כנושאי לימוד הרמב"ם היום, אז הייתי מצפה שינסו ליישב.
נאחז
לענ"ד, לשיטת הרמב"ם נבואה היא טבעית והרמב"ם מדגיש שהקב"ה יכול למנעה. אולם שיטת הרמב"ם היא חידוש, מהתנ"ך ומחז"ל משמע שעיקר הנבואה היא שליחות, נביא ע"ש ניב שפתיים, ולכן גם תכונותיו האישיות של הנביא אינן תופסות מקום מרכזי כמו אצל הרמב"ם.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2009 21:49 |
|
| |
אם לדעתך מהתנ"ך עיקר הנבואה היא השליחות מה טעם הזכרתם של אותם מאה הנביאים שהחביא עובדיהו במערה? ( מלכים א יח). כמו כן, האם מאמר חז"ל "אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר" אינו מורה על תכונות אישיות כמקום מרכזי? נו אז יהיו כאלה שיאמרו שהרמב"ם נתלה על איזה מאמר נידח אבל בכל זאת המאמר הזה קיים וזכותו להיתלות בו כמו שזכותך להתלות על מאמרי חז"ל אחרים המורים שהנביא ע"ש ניב שפתיים - ומכאן ועד לומר ששיטתו היא חידוש המרחק רב -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 10:41 |
|
| |
ספרן,
כתבת לבעלעביו אף שיש ליישב, ולא בדוחק, מדוע הם חייבים להתיישב עם דברי הרמב"ם ? (
מאחר וכינית את ליבוביץ מ'חכמי דורינו' והוא כן מחלק בנקודה זו בין הנביא לעצמו לנביא השליח הייתי שמח אם היית מסביר איך אפשר ליישב ולא בדוחק גישה המתנה נבואה באינטרוונציה אלוהית מיוחדת - עם גישה האומרת שהאדם מסוגל להיות נביא ללא כל אינטרוונציה מיוחדת של האל במציאות שלנו -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 10:49 |
|
| |
ההתערבות האלוהית היא רק במניעת הנבואה.
הדעה השלישית
שהיא דעת תורתנו ויסוד לשיטתנו, היא ממש כמו הדעה הפילוסופית הזאת, למעט
דבר אחד והוא שאנו מאמינים שיש שהראוי לנבואה, המתכונן לה, לא יתנבא וזה
על-פי חֵפץ אלוהי. בעינַי זה דומה לנסים כולם ונוהג כמנהגם,
כי הדבר הטבעי הוא שכּל מי שראוי מטבע-בריאתו ומתאמן על-פי חינוכו והוראתו
עתיד להינבא, והמנוּע מזאת הוא כמי שמנוע מהנעת ידו כירבעם (מלכים א',
י"ג, 4) או מנוע מלראות כצבאו של מלך ארם שעה שפנה אל אלישע (מלכים ב',
ו', 18)
מתוך http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_32.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 10:51 |
|
| |
ליבוביץ אינו מחכמי דורנו- הוא ניסה-ולא הצליח- להחריב את דורנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 10:57 |
|
| |
בעלעבמיו,
אין אני מעוניין להיכנס לויכוח על השתמעות דברי הרמב"ם ובטח ובטח שלא להתייחס למטיפים בשער ששמחים לפעור פיהם בכל הזדמנות - פנייתי היתה ל'ספרן' וממנו אני חפץ לשמוע -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 16:14 |
|
| |
לספרן,
לתשומת לבך : חילוק הרמב"ם (בנקודה זו) בין הנביא לעצמו לבין הנביא השליח: מו"נ חלק שני פל"ז
" יש נביא שתבוא לו התגלות שתביא אותו לידי שלמות ולא יותר, ויש מי שיבוא עליו מה שיחייב אותו לקרוא את בני-האדם (אל האמת) וללמדם, והוא משפיע עליהם משלמותו"
http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_37.htm
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 16:46 |
|
| |
נאחז בקש
הערה קטנה
מי שכותב בפומבי מקבל על עצמו לקבל גם תגובות מניקים אחרים.
אם ברצונך תגובה אישית בלבד, ניתן לפנות בתיבה האישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 17:11 |
|
| |
במחילת כבוד מעלתך, במקרה זה הפנייה האישית היא לדברים ספציפיים שנכתבו על ידי הניק 'ספרן' - והרי אי אפשר שיביאו דברים בשם אומרם והם לא יהיו נכונים - זאת ועוד, לא זו בלבד שליבוביץ אינו מקורי בחילוק זה אלא שהחילוק שלו יש לו על לסמוך - היית רוצה שהדברים יחסכו ולא יובאו לתועלת הציבור הקדוש ואתה בתוכם ?
תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 22/01/2009 17:08:09
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2009 11:14 |
|
| |
אחת הראיות של בעל התניא להגדרתו המחודשת למושג "בינוני" היא בדברי רבה (ברכות סא:) "כגון אנא - בינוני". כמה הערות:
- בגירסה שלנו, דברי רבה נאמרים בלשון רבים "כגון אנו - בינונים", ויש לתמוה מדוע שינה בעל התניא מהנוסח, אמנם המשמעות דומה אך אינה זהה, ומדוע לא לדייק?
- אפשר לתרץ שרבה פשוט נהג על-פי רמב"ם הלכות תשובה ג#ח:
"צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חצייו זכאי וחצייו חייב; וכן
כל העולם, חצייו זכאי וחצייו חייב: חטא חטא אחד--הרי הכריע עצמו והכריע את
כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצוה אחת - הרי הכריע את
עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה". ואביי כנראה חשב, שההלכה הזאת נאמרה לשאר כל אדם, אבל לא
לצדיק וגדול הדור כמו רבה, שאם יראה עצמו כבינוני, יגרום לכל שאר האנשים
להתייאש.
- ולפי דברי התניא בהמשך, שה"בינוני" הוא אדם שאינו עובר עבירות כלל,
וה"צדיק" הוא אדם שגם אינו מתאווה לעבירות, וזה דבר שאדם זוכה לו רק בחסדי
ה' וב"עבודת מתנה", קשה להבין את דברי אביי, שהרי ייתכן שרבה פשוט לא זכה
לחסד זה, והגיע למה שהגיע רק בעבודה קשה של בינוני.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 25/01/2009 11:10:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2014 22:08 |
|
| |
http://www.abc770.org/article/node/2773#header-2
והוא ע״ד כמו שאמר אדמוה״ז על עצמו שהוא במדריגת בינוני, עד שאמרו לו זקני החסידים ״לא שביק מר חיי לכל בריה״ (כמו שטען אביי בשעה שרבה אמר: ״כגון אנא בינוני״), כי אם הוא בינוני הרי כולם רשעים. ומ״מ השיב אדמוה״ז ״רבה האט טאקע א טעות גיהאט און איך האב ניט קיין טעות״(רבה באמת טעה, אבל אני אינני טועה). כי יש ת״ק דרגות בבינוני.**>**>**>**>**>
עד כאן דברי האדמוה"ז שחידש את ההגדרה. מכאן והלאה חסידיו לא יכלו לשאת את זה ונכתב בהמשך:
בפועל הרי גם אדמוה״ז מצד גודל ענוותנותו ג״כ טעה בזה, שהרי היה במדריגת צדיק גמור ממש.
תוקן על ידי אנסאזי ב- 25/12/2014 22:08:51
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2019 13:14 |
|
| |
יש אמירה בחב"ד שכל אחד יכול להיות צדיק היום בדורנו .
ולגבי הרמב"ם, וכל המקורות האחרים, מפרשים שנכתב שם "צדיק" בשם המושאל, ולא במהות הפנימית .
יש סיפור על תלמיד בישיבה של הרב קוטלר שרצה לעזוב לחב"ד והרב קוטלר אמר לו שישאר, וישמע ממנו תירוץ על קושית התניא לגבי צדיק ורשע באופן אחר (אולי הרב רייטפארט?), והוא לא נשאר ..
|
|
|
|
|
