| נשלח ב-5/7/2006 13:54 |
 |
| |
אמונת היהדות- מי זאת?
כאשר בא מי שלא יהיה וטוען שכך היא אמונת היהדות, למי הוא מתכוון ? ליהודים, לתורה, (איזו? שבכתב, שבעל פה) למשה רבינו?
לדוגמא, הרמב"ם טוען שהקב"ה אינו גוף, את מי הוא מייצג באמונתו זו? את היהדות ? כל היהודים חושבים כך ? כל הנביאים ? משה רבינו ?
הוא חולק על ארסטו שסבר את קדמות העולם וטוען שמחזיק בדת משה מוכרח להאמין בחידוש העולם מפני המסורת, מה הכוונה ? יש רצף של מסורת מאב לבן ? כל חכמי הש"ס סברו כך ?
כלומר, היכן ניתן להתמודד מול טענה כמו "זוהי אמונת היהדות", מי אני צריך להוכיח שכך סבר או לא ?
אם אוכיח שספר תהילים חשב אחרת זו תהיה פירכא או אולי הוא לא מוסמך ?
או לאידך גיסא, אם אמורא אחד חשב משהו זה כבר מכניס את זה ליסודי היהדות ?
אני יכול להציע מספר אפשרויות;
1) עם ישראל או רובו,
הבעיה היא שזה משתנה במשך הדורות, למשל היום עם ישראל מאמין בגלגולי נשמות, האם זה הופך לאמונת היהדות ? (ראה האשכול הסמוך )
2) חכמי הש"ס,
הבעיה היא שהרמב"ם למשל חלק על הרבה אמונות המפורשות ומלאות בתלמוד.
3) התנ"ך,
הבעיה היא שהתנ"ך מלא משלים ואינו מחייב להבינו בדרך אחת, ועוד שהרמב"ם למשל סבור שיחזקאל התנבא לפי הידוע בזמנו בחכמת התכונה.
4) משה רבינו,
כנ"ל (ניתן לפירוש)
מאיר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 22:36 |
|
| |
אקדים תחילה את הנראה ברור בזה, והדברים מתאימים כסיכום שלושת העמודים הראשונים של הדיון (בנוגע ללוז הדיון בלי ההסתעפויות) כולל דעתי העניה.
בהגדרת יהדות, תיתכנה שלוש אפשרויות:
א. דעת מכונני היהדות (אברהם, משה, יאשיהו, עזרא הסופר או הפרושים).
ב. דעת מכלול הנקראים בשם יהודים, או רובם מדין רוב ככל.
ג. הדעה האמיתית, באשר היהדות היא אמיתית.
יש לעיין אם יש משהו מחייב בלהיות יהודי. יתכנו ג' מחייבים בזה:
א. שמרנות קלאסית. אי רצון לפגוע בהורים ובחברה.
ב. הוכחה לאמת, בשיטת הכוזרי שהוכחת האמת היא על פי המסורת.
ג. חיוב הבנים בשבועת הוריהם (גישת התלמוד למחייב שמירת המצוות - מושבע ועומד מהר סיני).
היות ואת המחייב השלישי אינני מבין כל כך, אתייחס לשנים הראשונים. נראה בעליל שהם חיצוניים ומכוונים רק למיישר אורחותיו לפני שידע מהו המתאים מצד עצמו לעשיה. מה הדין איפוא כשיש ניגוד בין דעת היהדות, תהיה הגדרתה איזו שתהיה, לבין הדעה הנראית אמיתית?
רק לפי הגישה השלישית לעיל, לפיה היהדות היא הדעה האמיתית, באשר היהדות היא אמיתית, לא תיתכן סתירה כזו.
אין בדברים אלו משום דחיית מי שירצה לדבר על האמונה היהודית כדעת מכונני היהדות או כדעת רוב או כל היהודים. צריך רק לדעת שמדברים כאן על דברים שונים. לבהעברי וOOLOO מדברים על אובייקט אחד, ומיכי על אובייקט אחר, ואידך סמנטיקה היא זיל גמור.
כמובן שהתחום של ענישת החורגים מהחברה שייך בעליל להגדרת היהדות כרוב או כל היהודים, ולו משום שהרוב הוא הכופה את דעתו על המיעוט באמצעי ענישה. אך אין מכאן קושיה על הגדרות אחרות של היהדות.
בעמוד הרביעי בהודעת לב העברי מבואר שלמאיר כואבת נקודה אחרת. הוא אכן מדבר על תחום ענישת החורגים מהחברה ונידויים על ידי אי שתיית יינם וכדומה, ודן לפי זה מהי ההגדרה לחריג. דומה ואף כאן נכונים הדברים שהיות והקהילה היא המנדה ולא הפרטים הרי שדעות הקהילה בה חבר היהודי הם הקובעות אם ראוי לו לנדות את שכנו ולרדפו אם לאו. אך אינני מוצא שום הגדרה ושום סיבה שתהיה הגדרה שתגדיר איזו קהילה היא ה"היהודית ביותר", אלא זו: ממני וימינה כולם יהודים, ממני ושמאלה - לא.
ומכאן ואילך כל שאלה על אפשרות תיאורטית של שינוי בדעות רוב הקהילה, אינה אלא דיון היפותטי וחסר משמעות. פרקטית - ימים יגידו, וכדברי ספרן. אך לא את האמת הם יגידו, אלא מי השולט וכחה של איזו קהילה גדול יותר.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2006 23:26 |
|
| |
בן איש אחד
יפה.
כעת אדבר בשם עצמי, כמו שכבר כתבתי לא מפריעה לי סוגית שתיית היין או צירוף למנין, אלו הובאו כהמחשה בלבד.
איני מקבל את הטענה שכל אחד מדבר בשם עצמו, הרמב"ם ריה"ל חוה"ל ושאר הוגי דיעות התיימרו במפורש לדבר בשם היהדות, אפשר כמובן לטעון שזו אכן יומרה חסרת כיסוי כפי שעולה מדברי מיכי ותלמיד וכן ממאמרו של לייבוביץ, אך אם כך נשארה לה היהדות עירומה מכל השקפה והסתכלות על עיקרי התיאולוגיה שהיסטורית דומני שזה מה שהיא באה לבשר.
זה שבמבחן ההיסטוריה לא האמונות הן שקבעו את השתייכות הפרט לקולקטיב היהודי יכול להתפרש מהסיבה הפשוטה שהרבה יותר קשה להוכיח למי זכות ההמשכיות באמונות מאשר בקיום פורמלי של ההלכה.
מצד שני, קיום מעשי של פעולות יכול שיתבצע ויתחייב על פי מקור סמכות זה או אחר משום שזהו טיבו של חוק פורמלי שהכל נכפפים לפניו, מה שאין כן אמונה ותפיסת עולם שאין מקום לדרוש מהפרט שיקבלה נגד הבנתו הוא מחמת סמכות מחייבת.
אמנם אם נבא מכוח סמכות משכנעת כמו התגלות זה ניתן אך כמדומה שלא זוהי אבן הבוחן בהיסטוריה, וחזרנו לתחילת האשכול.
מאיר
|
|
|
|
|
