דמדומי שחר,
איפה היית עד עתה? תודה על מראה המקום המאלף. מתאים לרא"ל לדון בזה, ואני מתפלא על עצמי שלא חשבתי עד עתה לעיין בדבריו.
שלא להשאיר הגליון חלק, כאן המקום להעיר שבני שיחי' (שבעבר פרץ לכאן בשמי) עבר כעת מגרודנא באר יעקב ללמוד בישיבת הר עציון. במסגרת הטלטלה שעברה על גרודנא עקב חרדת הנטישה שהתעוררה שם, שוחחתי עם אחד מחשובי רבני בני ברק שניסה לשכנע אותו לא לעבור. הוא אמר לי שקרא כמה וכמה דברים מהרב ליכטנשטיין, וזה ממש 'בייסיק', שכל אברך בינוני מכולל פוניבז' (או חזו"א) כותב עמוק ומקורי יותר.
ואנוכי הק', כמי שמכיר היטב את זה וגם את זה, ניסיתי ללא הצלחה להבהיר לו את מה שראינו כעת כאן. שבשאלות השיטתיות והיסודיות הללו, על אף שאלו שאלות למדניות רגילות וחשובות (לא 'מחשובה' ח"ו), כנראה אף אחד מאברכי כולל פוניבז' לא עוסק. הם מחדשים נקודות כאלה או אחרות בדיני שומרים, והרב ליכטנשטיין אין מטרתו לחדש אלא להבין. הוא פורס את הסוגיא מיסודותיה, ולכאורה נראה שאלו דברים פשוטים ומעט אקדמיים (הוא היה מתקומם כנגד זה כמובן).
העובדה היא שעד אליו (והרבי מלובביץ) לא ראיתי עיסוק שיטתי בשאלה כל כך יסודית מדיני שומרים שעסקו בהם בכל ישיבה במשך מאתיים השנים האחרונות.
לפעמים הפשוט והיסודי הוא החידוש הגדול. ועל כך כבר מספרים מהגר"א והגרי"ז שלמדו פירוש מילה בתורה ושמחו כמוצאי שלל רב יותר מפלפולים עמוקים וחריפים (גם אם הם אמיתיים) שעוסקים בצופציקים. זו כנראה כוונת המעשה בבן עזאי ורבי בנישואי בתו (נדרים נ?), וידועים דברי ר' שמואל רוזובסקי על מעשה זה.
המוסר והמסר הזה קיים בישיבות, ואף כתוב בספרי הגדוילים למיניהם, אבל למודעות הוא לא חודר, כנראה אפילו אצל חלק מגדולי הרבנים.
בכל אופן, אני אשמח אם בני ילמד בצורה כזו, שיטתית ובהירה, שמנסה להבין, להקיף ואף להסיק מסקנות (מה שלא תמיד נעשה אצל הרא"ל), גם אם פלפוליו לא יהיו כמו אלו של ר' אייזל חריף. אמנם לא מזיק שידע גם לפלפל (במובן החיובי, הישיבתי).
עד כאן מחוויותיי.
 |
|
|
