מהו חומר החטא של עבודה זרה?

יהודים

"אם הנביא טורח להמשיל לנו .את תחושת נבגדותו של האל - כנראה שלאל יש תחושות והוא חש נבגד. "

את זה אמרת בתחילת הדיון .

לא הוספת אז את המילים המשמעותיות:"אלא שאיני יודע כיצד הם מתפרשות במציאות שלו.,"

כלומר בתחילת הדיון עדיין דיברת על תחושות אצל הקב"ה ואמרת שתחושותיו דומות לתחושות בעל נבגד.ועל נקודה זו,להזכירך,היה הדיון.
אבל ברגע שהוספת שאינך יודע מהי משמעות הדבר  במציאות שלו-פה אנחנו מסכימים.ועכשו ,משהסכמת לדעתי והוספת את השורה המשמעותית הנ"ל-הדיון אכן הסתיים מבחינתי.
כלומר יש משל/מטפורה/דימוי/  אבל הנמשל לעולם לא יהיה ברור. כי אילו ידעתיו-הייתיו.

... דתות הפוליתיאיסטיות, עובדות האלילים. לרוב מתייחסים אליהם המאמינים המונותיאיסטים בזלזול. הם רואים בהן התפתחויות אבולוציוניות נחותות לעומתם, המאמינים באל אחד. אך לדתות אליליות אלו יתרון אחד מובהק על פני שלושת הדתות הגדולות במערב. הן הרבה יותר פרגמאטיות ולפיכך הרבה פחות אלימות. (אסף וול)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3657833,00.html

_________________

בברכה

הנחת יסוד לא נכונה. ראו תגובה 10 שם.

הנני להעתיק כאן מרשימות דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בענין המדובר כאן. כמה כותבים נגעו ביישובו של אד"ש על השאלה הנידונה, אבל בקיצור ובדרך אגב ונראה כי בהעתקה דלהלן יתיישב הדבר על המוח ועל הלב בטוטו"ד.

דב"ק בעת רע"ד שב"ק פ' לך לך תשס"ח (עם ביאורים זעירים בסוגריים ממני)

לך לך מארצך וכו' כמובן שמשמעות ההליכה הארצית היא ההליכה השמיימית שאאע"ה צווה להתרחק לגמרי מדרכי ארצו ומולדתו עד ליצירת בחינה חדשה (כידוע מהכוזרי) של מסירות נפש למען דבר ה' ורצונו. בעולם מייחסים לאאע"ה את המונוטעאיזמוס דההינו האמונה בא-ל אחד מול עובדי הע"ז וכך מדובר בהרחבה במדרשים אבל בתורתנו הק' מודגשת יותר עשית הצדקה והחסד כהגדרה כללית בפרשת תולדות וגם בפרטי הסיפורים עליו כאשר יתבאר בעז"ה בפרשיות הבאות.

הרמב"ם ביד החזקה בתחילת הל' ע"ז מתאר את השתלשלות הע"ז עד שבא אאע"ה והזכיר בחזרה את שם השם שנשכח מאחר ימי אנוש. לפי המבואר שם ענין הע"ז היה בעצם סניף לעבודת אלוקים בדומה ל"את ה' אלוקיך תירא לרבות ת"ח" וא"כ נשאלת השאלה מהי הקנאות של ה' וחומרת העוון של ע"ז. קודם כל על אלוקי כל העולמות דלית אתר פנוי מיניה לא שייך לומר שיתקנא בזולתו כי הלא אפס זולתו וכל הע"ז הכל שייך לאלוקותו ית'. ויתר על כן גם בשפת פשוטי עם הלא "אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו" וכל הע"ז בבחינת בניו ותלמידיו.

ונלענ"ד שכל ענין הע"ז זרותה נובעת מכך שהיא יוצרת ריבוי וממילא שבירת מושג האלוקות כי ללא אחדות ה' אחד אין אלוקות. אימרה ידועה היא בפירוש דברי חז"ל שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד דהיינו אפילו אם שני המלכים חיים יחד בשלום ושלווה והשקט ובטח, עצם העובדה שהם שניים שובר את המלוכה ואין כאן מלך ולא כתר אלא שמאטע (סמרטוט).

כל עניין התורה בכלל ובפרט מחולק לשני חלקים כפי שמצאנו באאע"ה עניין הצדקה וחסד ועניין האלוקות ושניהם זקוקים זל"ז. עשיית צדקה וחסד שלא מחמת הציות לדברי ה' לא מגיע את האדם לדרגת השיא שלו ולכן לא מקבלים גר גם אם מקבל על עצמו את כל המצוות כל שאינו מקבלן מחמת היותן מצוות ה' וזה גם העניין של הרבה מצוות לחזק את המעשה וגם את המחשבה העומדת ביסוד המעשה. כך עשרת הדברות שהחמשה האחרונות הן ציוויי מצוות של כל אדם גם אם אינו מאמין לכאורה ורק החמשה הראשונות נותנות בהן את המרות האלוקית (וההורים המתווכים בינותם} בבוקר אנו נוטלים ידיים לקדש את מעשינו ואם היה שייך היה צריך גם לרחוץ את הראש. בתפילין אנו מניחים של יד ושל ראש ועוד.

אשר על כן העובד אלילים הרי יוצר ריבוי אלוקויות ואפילו העובד פסל אחד כע"ז לישות מסוימת ומוגבלת אחת יוצר פיצול בין הע"ז שלו ושאר העולם וממילא שאין כאן אלוקות שתהיה מרות שלימה ומוחלטת לקיום כל המצוות ומי שאין לו אלוק-ה אין לסמוך על ישרותו כי עובד את עצמו מה שנקרא אגו ולא את האלוקים.

ע"כ

_________________

לחסיד ד'

לשון הרש"ר הירש דברים ו' ח':

אמיתות התפילין מניחות את היסוד לכל הווייתנו ורצונותינו ובקושרנו אותן לראשנו ולידנו הרי אנחנו מטילין את עולן על 'רוחנו ההוגה' ועל 'כוחנו המבצע'; כביכול, אנחנו קושרים את רוחנו ואת ידינו לחובות הנובעות מהן' עכ"ל ועע"ש דברים ברוח דבריך.

תוקן על ידי קונילמל7 ב- 19/11/2009 09:48:13