אחדותנו בתפילותינו.

תופים,

תשעה ירחי הריון, צירים, סכנת מות בלידה וצער גידול בנים (ובנות) נראה לי מספיק כדי להעריך את התוצאה. אני לא חושבת שעקרות היא הכרח כדי לאהוב את הנולד/ת. הרעיון שלידת אדם גדול ודמות מופת אינה "רגילה" אלא מלווה בקושי רב יותר, ולפיכך גם בנס ובהתערבות א-להית, הוא רעיון מוכר במיתולוגיות וסיפורי היסוד של תרבויות רבות, אבל איני רואה אותו באמירה הספציפית.

לגבי הסיפא של דבריך - אשריך וטוב לך שאתה מוצא הגיון וסדר במציאות העולם.  אני איני רואה כאלה בעולם אשר סביבי, וכאשר (בעיקר בעת קושי ומצוקה) אני מחפשת ומוצאת סוג של הגיון פנימי, אני מודעת להיותו תוצר (פרשני-דרשני-אישי) של צורך בנחמה. ואם יש צורך בנחמה, כנראה שיש צורך בנחמה...

אמשלום
----------
כפי שציינתי בדברי, וזה עומד במבחן המציאות, אנשים שלא חוו עקרות, יבקשו מניעה (או הפלה ב"מ) ביתר קלות, כך שתשעה חודשים וכ"ו כנראה אינם מדיד אמיתי, להערכת המתנה.

 תופי
 אם בכל דבר אתה מדייק כמו בסיפור שלך, הלקוח מהזהר פרשת משפטים. טוב שלא צינת את המקור. כמו שזה מדויק כך כל דבריך מדויקים.