תאכלנה נשים פרים עוללי טיפוחים

הרב מיכי
 חולההאוכל ביום הכיפורים-מברך ברכת המזון ואומר גם יעלה ויבא. נדמה שעונשו של האוכל כרת, לעומת הלאו של החזיר!

מיכה
ומה אתה לומד על איסור אכילת הקוף? וממה את לומד על איסור אכילת הקנגורו?


עניין של בל תשקצו, זה מאד מאד יחסי, יש תרבויות שאכילת הקוף זו בגדר נורמה,- במו עייני ראיתי במזרח, במסעדה מפוארת, כשמגישים לאדם מאד חשוב ועשיר כנראה- קוף חי, והמלצר פתח לקוף את הראש, והאדם? שתה את המח של הקוף בעודו חם.
לי זה היה יותר מבל תשקצו, אבל את השקץ  קובעת התרבות.

_________________

מודה ועוזב

יש גם "תרבויות" - ש"קדושים תהיו" זה להתופצץ בתוך אוטובוס מלא אזרחים של ה"בני דודים".

ניתן להגדיר שקר כ"אמירת אמת", ואז להגיד - האמת שלך היא מה שאתה חושב לנכון, האמת שלי היא מה שאני חושב ללא נכון. מה רע?

איסור אכילת הקוף והקננגרו - האם הם אינם חיה או בהמה?

אדם אחד, שלובש כובע וחליפה - ואף קיבל - לא יודע ממי - את התואר רב, אמר באחד השיעורים שלו, ברצונו להראות את ההבדל בין "דעת תורה" ו"דעת בעלבתים", אז הוא אמר כך: כל מה שאנחנו רואים כאמת - האמת הפוכה ממנו (במילים אחרות הוא התכוון להגיד - דעת בעלבתים הפך דעת תורה. רק בצורה יותר מתוחכמת ו"מודרנית"). למעשה ניתן לפרוך זאת בקלות, אם נחיל את המשפט הזה על עצמו -

כל מה שאנחנו רואים במשפט זה כאמת - האמת הפוכה ממנו.

ירוחם, האוכל ביוה"כ אוכל דבר היתר בשעה אסורה, ולא דבר איסור. במקרה כזה מה שמתעורר אינו הבעיה של ברכה על איסור אלא ברכה בעת עשיית מעשה אסור (בוצע ברך ניאץ השם), וזה כמובן לא קיים בשעה שהוא אוכל כדין ללא עבירה. לעומת זאת, חזיר הוא חפצא של איסור גם אם אני אוכל אותו בהיתר (מחמת פיקו"נ). על כן לא קרב זה אל זה.

מיכה

שאלה מעניינת.

אני סבור שיש לי חוש הומור. אני סבור שבשעת הדחק הייתי אוכל בשר אדם (אבל אין דומה דיון תיאורטי למצב בפועל, שלא יבוא חלילה) וגם קביעה זו נקבעת אצלי על פי שיקול שכלי, שמתעלם מהרגש שמבקש לומר דברים אחרים.

אבל אני סבור שהטאבו שלנו נגד אכילת בשר אדם הוא ראשוני יותר מאשר ההומור. הא ראיה, שיש בני אדם שמעידים עליהם שאין להם הומור אבל הם בוודאי יסתייגו מאכילת בשר אדם.

אך אם יש טאבו בנפש נגד אכילת בשר אדם, וזה נכלל ב"מוסר טבעי", אזי על פי הגדרה זה צריך להיות משותף לכל בני האדם באשר הם בעלי פסיכולוגיה אנושית. אז איך נסביר את תופעת הקניבליזם?

חוששני שאיני מכיר מספיק את התופעה. אני מכיר אותה בעיקר מסיפורים ומעט מאיזכורים במחקר. בסיפורים (ז'ול ורן? מי עוד כתב על אפריקה וקניבליזם?) הקניבלים אוכלים בשר אדם להנאתם. במחקר כמדומה שקניבליזם נעשה רק בטכס דתי וגם שם, אולי (השערה של חוקר כלשהו) כדי לרכוש את התכונות שהיו לאדם שבשרו נאכל (כגון לוחם גדול).

כיון שהאשכול עוסק בכל המסתעף מאכילת בשר אדם, אולי ראוי לדון מעט על תופעת הקניבליזם (הומור ניתן להשאיר לאשכולות אחרים. וזו, כמדומה, הערה הומוריסטית).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

נו נו

ואכמ"ל

[וזו הערה הומוריסטית באמת]

_________________

[מיימוני,

לאחרונה התפרסם מחקר טוען שאין ומעולם לא היתה בעולם תופעה של קניבליזם (כתופעה תרבותית ולא כארוע חד-פעמי בשעת הדחק). מסתבר, ע"פ אותו המחקר, שבשבטים באפריקה ובאוסטרליה היתה נפוצה השמועה על קניבליזם. שמועה זו תמיד "הודבקה" לשבט אחר, בד"כ אויב...]

[נו, נו, אמאשלום. אין קניבליזם? לא ראית את הדיווחים על ישיבת מפלגת קדימה בשבוע הקודם? ]

מואדיב,
אני מוחה בשם הקניבלים. גם בהם לא ראוי לפגוע (הם לפחות עושים זאת בתמימות).

[מאדיב,

מדברים כאן על קניבליזם, על כך שחיות טורפות חיות כבר שמענו ולא הופתענו..]

_________________

מ. זוהר

זוהר,
 בכלל דבריך דבריי.