ב''ד
אם מעניינות אותך גם תיאוריות אסתטיות יבשושיות ולא רק דיונים אינסטינקטיביים (במובן החיובי), אולי תתענייני לשמוע שכמה מן התיאוריות הבולטות של האומנות במאה העשרים היו מסרבים בכלל להשיב על שאלתך. התיאוריה המוסדית למשל קובעת את ערכה האומנותי של יצירה כלשהיא פשוט לפי התקבלותה ככזו על ידי מומחי השיח האומנותי. אחדים ממבקרי האומנות המרקסיסטיים בודקים בראש וראשונה את הערך הפוליטי של היצירה, וכך הלאה. התרגשות מהלך רוח מלנכולי של האומן לפי שתי התיאוריות רבות ההשפעה הללו, הוא ביטוי לכל היותר לרוח הזמן, ואין בו כדי להעיד לגופו של עניין.
ועדיין אפשר לתת ניסוח אחר לשאלתך (לא אונטולוגי 'מה עושה את היצירה האומנותית לכזו') אלא מדוע אנו מתרגשים מיצירות מלנכוליות. חוששני שהתשובה לא שייכת לתחום האסתטי.
|
|
