"הערות בדין יפת תואר" במפ' ובפסיכ' לדורותיה

שלום עליכם!

לעונג הוא לי להתחבר עמכם משכילי העם. יהי' ה' אתכם!

ברצוני להעיר איזה הערות בענין "אשת יפת תואר".

א. אם חיו הקנאים בעת נתינת התורה מה היו אומרים על מצוות אשת יפת תואר. היקובל דבר מוזר כזה על דעתו של קנאי? רק נדמה לעצמינו קנאי בן-ארבעים, עובד השם, ירא שמים ות"ח, שחוזר ממלחמת מצוה עם עלמה גויה טמאה בת עשרים, ומעתה תהי' כאשתו לכל דבר.

האם זהו הוכחה לענין התפתחות התורה לחומרה על גב חומרה במשך הדורות. ולכן דברים שכהיום אסורים בתוקף, היו אז מותר ואולי מצוה.

ב. האבן עזרא מבאר הפסוק של "ובכתה את אביה" דהיינו שתבכה ע"ז שלא זכה אבי' להתגייר ולהיות יהודי כמותה... לכאורה הדברים פליאים מאוד. האיך בכלל שייך לומר שאשה שזה עכשיו נשבתה, ובטח שבוכה במר לבה על זה, שנאמר לה שתבכה בשביל שלא זכה אבי' להצטרף לדתה של שובי'. מה היינו אומרים אם היינו רואים דין כזה בחוקי המסלומים?

ג. בעצם ענין של שביית אנשים ולהפכם כעבדים, יש לעיין מדוע הביטה התורה ע"ז כדבר מוסריי. אף האומות העולם של היום יש להם חוקים לרוב לענין שבי-מלחמה, מדוע לא הקפידה התורה בזה.

ואסיים בתודה למיימוני המרומם, על האישור לפירסום האשכול, ועל הערותיו היקרים.

*****

קוצרה הכותרת

תוקן על ידי - עצכח - 01/09/2006 17:19:47

אברבנאלי,

נראה לי שהכוונה בלגדל את ציפורניה היא להזנחה, גם ציפורניים ארוכות זקוקות להשקעה ולטיפוח כדי שייראו 'יפה' - והכלל בדין הוא שהוא נותן לה להזניח את עצמה כדי שתהיה דוחה בעיניו, וזה אינו משתנה לעולם.

רש"י: "תגדלם כדי שתתנוול" ראב"ע: "תגדל כדי להיותה מאוסה בעיניו... ויש אומרים... תיקון, ותיקונה לכרות העודף, וכן "לא עשה שפמו", "מעשה מקשה", והתיקון עיקר כל מעשה במקרא..." דבריו של ראב"ע נראים יותר. קשה להגיד שהפועל "עשה" משמש במשמעות "הזניח", שהרי הזנחה היא בדיוק היפך העשיה.

oירוחם

<"המילה ירח מופיע רק עוד פעם אחת בתורה ירח גרשים, בכתובה אנו כותבים היום יום לחודש... בגט אנו כותבים היום יום לירח">

את ההסבר שבנוסח הגט כותבים ב"ירח" "בגלל" "גרש ירחים" מצאתי בשו"ת בנימין זאב סימן קיח ד"ה כשיזדמן לכתוב, כרמז ולא כסיבה והרי לשונו:

"וכשתכתו' תכתוב לירח פלוני ולא לחדש פלוני ואתן לך סימן גרש ירחים כלומר בגירושין תכתוב ירחים ולא חדשים".

האם מקורי קדום למקורות שהבאת?

וברור שאינו אלא ל."סימן" ולא להלכה, שהרי מבחינת ההלכה, גט יכול להכתב בכל לשון, ראה תשובת רב האי אצל הרכבי ב"זכרון לראשונים", (ברלין תרמ"ז) ח"א מחברת רביעית תשובה יד עמוד 6, ותשובות רנ"ד ורנ"ה בעמוד 129. 

באשכולי

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=978561 

"קידושין כדת משה וישראל" ציינתי לדברי רב האי שכתב (אצל אסף בסוף עמוד 19):

"אלו שתי השטרות כתובת אשה וגט אשה מנהג ישראל בכל המקומות שכותבין אותו בלשון ארמי והגט אין מוסיפין על הדברים האלה ואין פוחתין מהן, אבל שאר השטרות יש שכותבין אותן בלשון ארמי וכן תקנום חכמין אבל שאר השטרות יש שכותבין אותם בלשון ארמי וכותבין אותם בלשון הקודש ויש שאף בלשון הקודש אין מכירין היטב וכותבין תורפיהן בלשון ישמעאלים או בלשון פרס או בלשון יווני".

וטענתי שייתכן שהוא בגלל הקראים, ועכשיו אני חושב שייתכן שכך הוא גם טעם כתיבת "ירח" בגט.

באוצר השטרות של גולאק מצאתי (כתובות קראיות שטר נג ושטר נד בעמוד 58, שטר צה-עמוד 86, גט קראי, ושטר צו-עמוד 87 בגט שומרוני), שאת התאריך הם היו מסמנים ב"חודש", וייתכן שה"ירח" בשטרות הגאונים, היה כדי להווציא מלבן של קראים.

יש לי ציין שהגאונים, השתמשו ב"ירח" לתאר חודש בכל השטרות, הן בשטרי ממונות והן בשטרי אישות,

לפניך מספר דוגמאות מספר השטרות לרב האיי גאון, (מהדורת ש' אסף, ירושלים תר"ץ (מוסף לתרביץ שנה א' ספר ג'), לשימוש הגאונים ב"ירח" לציון החודש בשטרות.

(הערה: לדעת הרכבי, גאון זה אינו רב האיי בן רב שרירא, אלא רב האיי בן דוד שמלך בפומפדיתא, מאה שנה לפניו, ראה שם במבוא מעמוד 7, ואוצר ישראל ערך האי, כרך ד דף 97 מסוף טור א).

סימן ב - גט פשוט (עמוד 17): "בכך בשבת כך וכך לירח פל' בשנת כך וכך ליצירה או לשטרות למנ[ינא] דרגיליננא לממני...".

סימן יא -שטר שכירות: "...דשתא דא יום פל' דהוא כן וכן לירח פל' שנים כן וכן ירחי רצופין ולא מקוטעין כל ירחא וירחא בכן וכן זוזי ולית לי לאוסופי עליה באגרא ולא לעלייא עלוהי כלהון אילין ירחי ולא לאפוקיה ...".

נספח ד, שטר כתובה: "ביום פל' בכן וכן יומי לירח פל' דהיא שנת כן וכן לשטרות באתרא פל' דעל פל'...".

נספח ד שטר אירושין: "ביום פלו' בשבא דהוא כך וכך לירח פל' ש[נת כן וכן ליצירה או לשטרות באתרא פל' ...".

לפניך מתשובות הגאונים - קורונל (וינא תרל"א, עמוד 17 סימן קיז:

"וששאלתם מי שבלה שטר חובו והרי הוא הולך לימחק כך ראינו מעמידין עליו עדים ובא לב"ד והם עושים לו קיום אבד השטר עצמו אין כותבין לו שטר אחר אפילו נמחק בפניהם אלא באין לב"ד וב"ד עושין לו קיום כיצד מקיימין שטר זה כותבים שטר אחר ואומרים בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך ליצירה למנין שאנו מונין בו בעיר פלוני דיתבא בנהר או על כיף ימא איך אנו ב"ד פלו' ופלו' ופלו' עדיו והם יכתבו והוזקקנו לעדותן של עדים אלו ונמצאת עדותם מכוונת וכתבנו לו שטר קיום זה להיות בידו לראיה ולזכות ולגבות חובו מפ' בר פ' בעל חובו וחותמין עדותן".

ירח מופיע גם בנוסחי השטרות ה"ממוניים" שבספר השטרות של מהר"י אלברצלוני, ובנוסח שטרי ההרשאה שב"נחלת שבעה" סימנים מח מט.

ויש לי להעיר שאצלו מהר"י אלברצלוני, מופיע בנוסח כתובת שבויה וכתובת יבמין, ושטר כתובה רגיל "בכך וכך בירח פלוני", ואילו בכתובת הגרושה והאלמנה הנוסח הוא "בכך וכך בחודש פלוני".

מדברי הר"ד (שו"ת הרי"ד סימן כג):

"ובשטר כתובותינו אנן כותבין בזה הלשון: בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פל' שנת כך וכך".

למה? תוקן על ידי - נישטאיך - 06/09/2006 6:25:10 עולם הפוך אני רואה

אראל,

אדרבא, גם מצפורניים ארוכות שמגדלים לצורך יופי נדרש 'תיקון' מוקפד... ותיקונם לכרות העודף - כך שאם לא כורתים\משייפים את העודף אלה סתם ציפורניים מוזנחות מלוכלכות וכו' -

בס"ד
קטע משעורי הרב יצחק גינזבורג בנושא - ארבעה עולמות

עשיה בתורה - תיקון,  ומביא גם דוגמא מ"אשת יפת תאר"

עושה שלום

נישטאיך.
תודה על השעור המאלף. אבל למה אתה חושב שזה סותר את דבריי
אני ניסתי ליישב את רשי כשהוא כותב כי הכתוב מבשר שעתיד השתמשתי ברמז בלבד לא הבנתי מה הבעיה

שקר החן?
http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=1000177855

_________________

כפול

תוקן על ידי לינקiלן ב- 21/04/2013 17:35:39