קרעפלאך: כתינוק שאינו יכול לברוח - החינוך החרדי בימינו
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל! ... שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע. (מתוך פרוייקט השו"ת) *** בפורום הסמוך, שמותר להזכיר את שמו פ,ירסם קרעפלאך שני שירים. אחד מרתק, ואחד מזעזע. ואנכי אמרתי: חבל על דאבדין ולא משתכחין (=חבל על מה שיאבד ולא יימצא עוד) ואני מעתיקם לכאן. מחנה ריכוז "תשב"ר (שיר שתפרסם השבוע בשבעון חרדי) והערב נא שוב מעזים העדרים תשבר, כצאן לתת יובל בקרוניות מסע אל בין גדרי תלי ספרים שוב חבושים אל הספסל ומול כיתות מורים מבגרים חמורי סבר המרביצים בהם תורה יושבים צאן קדשים, ילדי החמד בקול דממה דקה ומחניקים זעקות השבר עד להפסקה *** ואם לא די בזה, הנה גרסה נוספת: לערנען מאכט פריי כתינוק מבית ספר בורח.... שוב דם עוללים קולח. בקרוניות מסע אל כבשן תת רותח. מנ(הל)-גלה חמור סבר, רוצח בקול מקפיא דם צורח מי במסדר אינו נוכח. מלמד צרוד נובח. קמ"ץ אל"ף. ממוחו הקודח. אלו מציאות, ושור שנוגח. על גדרות צאן שומר מאבטח. לעת הפסקה יכין מטבח. חץ שנון מאשפתו יפלח לב תינוק מבית ספר בורח.... http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2034551 *** מזעזע? בהחלט. אבל יש בזה, לפי תחושתי, ביטוי מופלא. ואני מבקש לנתח אותו. א. האם באמת החינוך החרדי שלנו הינו כה כופה, כה גרוע? ב. כיצד אמור חינוך להראות? אני מבקש להבהיר שאין הדיון שלי על תכני החינוך אלא על המתודה. יש כאן מקום לדון על סגנונות חינוך ולימוד בתלמודי התורה במאות השנים האחרונות. על הגישות השונות, המורים והמחנכים והמנהלים והמנהלים הרוחניים, על הכפיה ועל הענישה ועל ההצדקות לכך, וכיו"ב. והפעם, לדעתי, יש, לצד המקורות והסברה, גם מקום לסיפורים אישיים בתנאי כמובן שהם נכתבים בדרך ארץ ומשמשים להפקת לקחים ומסקנות. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
תוקן על ידי עצכח ב- 08/06/2008 18:28:43
 |
|
|
