נראה שיש לכוון על גן עדן שלפני החטא, שהרי מאז החטא הקדמון לא הייתה תקופה של שלמות מוחלטת בעם ישראל.
עד כמה שזכור לי- אדם וחוה לא היו עם ישראל, והתקופה בגן העדן-לפי הגמרא בסנהדרין ערכה בדיק 5 שעות.
התקופות שהכי התקרבו לזה היו ימי בית ראשון, אולם גם אז השלמות לא הייתה גמורה
השלמות לא היתה גמורה? עבדו ע"ז ג"ע ושפיכות דמים , לא היה מעשה רע שלא עשו. לא הכירו את התורה! אפילו ברמז.
(יסוד הפרטיות לא היה מספיק מבורר - ראה: למהלך האידיאות בישראל), וימי חסד נעורינו במדבר, שכמובן גם אז לא הייתה שלמות שהרי לא היינו בארץ ישראל המקדש לא עמד על מכונו וכו'.
- חסד נעורינו? חסד על מה? על העגל? בעל פעור? קברות התאווה? המרגלים?
- חסד נעורים כה גדול עד שהגמרא אומרת-דור המדבר אין לו חלק לעולם הבא - וכשהמקדש כן עמד על מכונו? האידיאות בישראל פרחו?
נשלח ב-6/5/2010 13:47
לגבי החטא הקדמון: א. מה זה משנה אם הם עם ישראל או לא? אם הם לא אז אדרבה, הרי התכלית היא להביא את כל העולם לידי שלמות - "וידע כל פעול כי אתה פעלתו...ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' א-לוהי ישראל מלך.." "לתקן עולם במלכות שד-י" וכן הלאה. ב. למאי נפקא מינה ה"זמן" ששהו בגן עדן? הרי כל מהות העולם זה תשובה - לשוב למקור - בו אין חטא, וזה רק מציאות גן עדן שלפני החטא, לפני הקלקול ולפני הקללות.
לגבי בית ראשון: א. יסוד הפרטיות הלא מבוררת קשור לימי שלמה, לא לימי המדבר. ב. זה נכון שהייתה ע"ז, אולם ביחס לשאר התקופות, זו הייתה התקופה השלמה ביותר של עם ישראל. בית מקדש, מלך חכם, איש תחת גפנו, שם ה' נודע בעמים (מלכת שבא) וכו'. ג. מנין לך שלא ידעו את התורה?
לגבי המדבר: לא אני אומרת, הפסוק אומר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר.." מכל מקום, תקופת מתן תורה הייתה שיא בהיסטוריה של עם ישראל.
כמו כן יש לקחת בחשבון שהמציאות איננה שחור לבן, אלא מורכבת מאוד, דווקא דור המדבר הוא דוגמא טובה לכך בשל הקיצוניות שהייתה בה לכאן ולכאן.