קבלת שבת הארץ

כדי לקיים- "אל תמנע טוב מבעליו", אני רוצה לגלות לכם, שיצא בשנה האחרונה- ספר של הרב שג"ר, בנושא "שביעית", שדן בצורה מאוד יפה בנושאים אלו ובהרבה נושאים נוספים, בצורה מאוד מעמיקה, מקורית, ויסודית עיינו שם ותרוו נחת.

בשנה השביעית יש שלוש מצוות עיקריות:

א. לשבות מעבודת-האדמה, שנאמר "שדך לא תזרע"  (ויקרא כה).

ב.. להפקיר את היבול הצומח מאליו, שנאמר "והשביעית תשמטנה ונטשתה" (שמות כג).

ג. לשמוט את ההלוואות, שנאמר "שמוט כל בעל משה ידו" (דברים טו).

כל מצוה, טעמה ונימוקה עמה.

כל מה שכתבתי לעיל התייחס רק למצווה הראשונה (ויקרא כה).

אראל  
בטעם מהצווה שיש בה גם עניין של טובה לארץ (כלומר השקעה למען השנים הבאות) הקדימך הרמב"ם במורה.

אברם 

אם כבר להאמין בחלוקת התורה לספרים נפרדים מזמנים שונים כבר עדיף להניח שספר דברים הוא הקדום שכן רק עליו נאמר בעצמו ובשאר ספרי התנ"ך (לא כולל נחמיה ודה"י) שהוא נכתב ע"י משה ורק הוא נקרא "ספר התורה" 


ואגב הקטע הזה מחומש שמות (שהכחשת את קיומו) הוא (כמקבילו בפרשת כי תשא) גם כן מצויין שנכתב על ידי משה במדבר בשונה מרוב ספרי בראשית-במדבר, כנ"ל.
אני כבר מתכונן לתוכחה על הכנסת ראשי בין הרים ופרופסורים גדולים שהם ורק הם בסמכותם לקבוע איך תיכתב / נכתבה התורה 

שימו לב לכך שלפנינו שלושה מקורות אברמיים, מקור א. וב. מתייחסים למסורת על אברם מבקר המקרא, אלא שמקור א. מסתפק בתיאור כללי ואילו מקור ב. המאוחר יותר, מתאר מסורת מפורטת ומשוכללת על אברם הרפורמי (הרן 2009), העברי (אופנהיימר 1998), המתאר שלושה מקורות ומצהיר על אמונה בשנים מהם. מקור ג. לעומת זאת, משמר מסורת שונה לחלוטין, על אברם החרד לקדושת הנוסח באותיותיו ובפסיקיו, ואף נלחם בגורמים פשרניים כמכון ממרא, המקלים ראש במלאכה זו.
אני מתנצל אם הגזמתי עם בדיחות על מקורות שונים לכתבים, אבל אני מעוניין להבהיר שעובדת הימצאות כמה ציוויים דומים אינה הוכחה להיותם ממקורות שונים, כשם ששלוש תשובותיו הכפולות והסותרות של אברם אינן הוכחה למקורות שונים.
ובמקרה שלנו, מציאות שלושת הציוויים על שמיטה במקומות שונים היא אפילו לא התחלת קושיה. בספר הברית מוזכרת שמיטת קרקע בקצרה, כחלק מהמצוות שעליהן נכרתה הברית. והנושא הוא סוציאלי. בפרשת בהר יש מנגנון שלם שנועד לשמר את הידיעה שהקרקע של ה' ובתוכו מוזכרת גם שמיטה, יחד עם יובל וגאולת קרקעות, ולכן הנושא הוא עצם השביתה. ובדברים מדובר בכלל על מצוה אחרת שהיא שמיטת כספים.

בער, דברים מצטט הרבה פסוקים מיתר התורה, לפעמים בפירוש כמו 'השמר בנגע הצרעת לשמור לעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלויים כאשר צויתים תשמרון לעשות.' היכן ציונו? כמובן, בפרשת תזריע מצורע.
לכן מקובל שהוא 'השתמש בתעודות ישראליות אחרות ואף התפלמס עמן' ואברם יוכל להסביר זאת טוב ממני. עכ"פ שיטתך שהוא המקורי והיתר מאוחרים אינה נכונה.

:)
טוב, במחשבה שנייה כל ה'דחיפה' הזאת של ביקורת המקרא שדחפתי כאן מסיטה את הדיון מעיקרו. בואו נניח שאנחנו מקבלים הכל כמו שהוא ויש מצווה לשמוט קרקע מנימוקים סוציאליים + אלהיים.
השאלה ששאלתי את אראלסגל היא מה כל הלהט דווקא סביב המצווה הזו, שאין לה לא טעם ולא ריח - לא בהיבט הסוציאלי ולעניות דעתי גם לא בהיבט התיאולוגי.
אם כבר, שמיטת כספים הרבה יותר משמעותית - וזכורני שאראל עצמו העלה את הנושא של בנק ללא ריבית וכו'. הדיון החקלאי כאן הוא אפילו פחות מתיאורטי ומתחיל להזכיר דיון סמוך על הזזת הכרונולוגיה הפרסית היישר מהכורסא.

אריאל וזבחת כאשר צויתיך ועוד כאלו אינם מוכיים על מקור אחר כתוב אלא על "תורה שבעל פה" 

אברם צודק, אין זה המקום.

אולי "תוספת שמיטה" שיש דברים האסורים עוד קושם כניסתה , היא ''קבלת שבת הארץ''.