| נשלח ב-22/10/2006 15:39 |
 |
| |
איך מתרגמים לעברית את המונח "פרומאקעס"...
מישהו שאל אותי איך מתרגמים במילה אחת או במונח או ערך אחד את מכלול המושגים שקשור למילה "פרום" , "פרומער" "פרומקייט" וכו' וכו' תודה רבה
 תן חיוך הכל זייער גוט
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 15:54 |
|
| |
זייער,
השאלה הזו עתיקת יומין, וכבר ידוע ומקובלנו מרבותינו שאין תרגום הולם אלא אחד: פרומקעייט. ישנם מושגים שלא נטבעו בכל שפה, והם משתייכים לשפת המקור שלהם, וכך יש להשתמש בהם.
ניתן אולי לשאול מהי ההגדרה של המושג (גם זו שאלה לא פשוטה), אבל לא מהו התרגום שלו.
אם תרצה, אציע לך תרגום מדויק יותר: בבגגרר. אם נחליט שמילה זו משמשת אותנו בעברית כמו הפרומקעייט ביידיש, אז הרי לך תרגום. אך מכיון שעדיין לא הוכר התרגום הזה לאף אחד חוץ ממני הק', מדוע לא להשתמש במילה המקורית עצמה (ביידיש)? במה צירוף האותיות ההוא פחות טוב מהצירוף הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 16:13 |
|
| |
אולי 'קנאי', או 'פנאט' או 'מחמיר יותר מדי'
אבל זה האחרון אינו תרגום אלא הסבר המושג
אכן אולי יואילו לבאר בטו"ט את המונח הנ"ל
תודה
תן חיוך הכל זייער גוט
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 16:40 |
|
| |
"דתיות יתר"
בכלל הרי ביידיש פרומקייט=קרומקייט אזי בעברית פרומקייט=עקמומיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:18 |
|
| |
בספרו של הרב וולבה עלי שור ח"ב , בפרק המצויין שכותרתו "פרומקייט" מעיר המחבר במשפט הפותח : למונח זה אין תירגום עברי הולם .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:37 |
|
| |
מה רע באדיקות? לדעתי זהו תרגום הולם בהחלט.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:58 |
|
| |
מייציץ,
דומני, שהמילה "אדיקות" חסרה את הקלילות והקריצה שיש ב"פרומקייט".
מילים אינן רק מסמן לעצם מציאותי, אלא מכילות גם מטען תרבותי וערכי (למשל, המילים היידיות לנשים יהודיות - "יידענע", "רעבעצן" וכו' - שמעבר לצורה הלשונית היכולה להיתרגם, יש בהן גם צליל מקטין ומזלזל, שאינו בא לידי ביטוי בצורתן העברית). זו אחת הבעיות הקשות בתרגום משפה לשפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 22:07 |
|
| |
הצעות לועד הלשון דעצכ"ח:
עובדקן ["עובד" דקדקן]
חשדוק [חשוך ואדוק]
בספרות השו"ת מופיע הביטוי: "מתחסדים".
אפשר גם: מתחסדק, חסדקנות וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 22:10 |
|
| |
מן הענין לציין לפתגם חסידי ידוע:
"פרום" נוטריקון: פיהל רשעות ווייניג מצוות [מלא רשעות, מעט מצוות].
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 23:13 |
|
| |
זעיירגוט.
האם במקרה אתה מחסידי סאטמר או שמעת את השאלה מאחד מהם?
כשאני היתי אחד מהם הסיפור הזה הסתובב ביננו. הרב רב יואליש שאל את אחד המבקרים בביתו יהוד דתי אוהב את מדינת ישראל. איך אומרים בעברית ארלעכער יידאו א פרומער ייד. ענה אותו אדם שאין מילה כזו בעברית.
ענה אז הרבי בקול שכל החסידים ישמעו. זה מה שאני אומר כל הזמן אין פרומר ייד וערלכער יידבעברית.
(ביידיש זה נשמע כי אין דבר כזה אצל מי שמדבר עברית)
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 23:43 |
|
| |
ירוחם
אני לא סטמר (אני יעיז ויכתוב חס ושלום...)
אך השאלה נותרת בעינה
ותודה לכל המגיבים
תן חיוך הכל זייער גוט
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 00:07 |
|
| |
נראה לי שזה מופיע כבר במקורות.
"חסיד שוטה".
למשל, הרואה אשה טובעת בנהר ומביט הצידה. ונדמה לי שיש עוד דוגמאות לכך. וכפי שאמרו "לא עם הארץ חסיד".
(הכוונה כמובן ל"חסיד" במובן של הגמרא, שהכל מודים כמדומה שהוא אינו ה"חסיד" של הדורות האחרונים).
ולפי זה, אפשר היה מן הסתם לכנותו "עם הארץ דרבנן". מתוך מה שהוא מהדר ללא סוף וגבול בדברים שנחשבים אצלו לתקנת חכמים. 
_________________
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 01:47 |
|
| |
משום מה יש כאן איזה הסכמה שמדובר בכינוי מזלזל. באידיש שאני מכיר השימושים במילה הזאת מקבילים פחות או יותר לשימושים במילה אדוק בעברית.האם זה שבח או גנאי תלוי לגמרי בעיני המתבונן, לכן מלים כמו חשוך וחסיד שוטה מפספסים לחלוטין.
באשר לקריצה והקלילות שעליה מדברת אמשלום אינני בטוח שאני יודע למה הכוונה , יש איזושהי עדינות בכינוי פרום שכן לפי ההקשר הוא יכול לדבר על דרגות שונות של אדיקות , הוא יכול להיות כינוי ליהודים אדוקים בכלל (דהיינו שפרום פירושו דתי או חרדי) הוא יכול להיות כינוי לאדם שהוא אדוק יותר מדתיים רגילים והוא יכול להיות כינוי לטיפוס מסויים של אדם דתי. אני חושב שכולהו איתנהו גם במילה העברית אדוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 02:50 |
|
| |
מיציץ,
"פרומאקס" כפי ששאל פותח האשכול או פרומיאק של ילדותי ברור שנאמר בזלזלול.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 03:53 |
|
| |
mdabraham:
כשמבקשים תרגום הכוונה שמבקשים להבין את המילה. מה עוזר בבגגרר, או פרוקעייט, בשני המקרים דובר עברית לא יבין את המילה.
|
|
|
|
|
