חז"ל יחסו תכונות שונות שונות לבע"ח -
מה מקור יחוס תכונות אלו - תצפית זיאולוגית? מיתוס?
לדוגמה ניטול את העורב -
בפסוקים:
נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ. (תהלים קמז)
מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי <ילדו> יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל. (איוב לח)
עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר. (משלי ל)
בפשטות העורב חיה מדברית בעיקרה, כך גם משמיע קול - מכאן בפסוק נתפרש לחיוב כביכול מבקש מזונותיו מאת ה'.
אך בחז"ל יחס שלילי מאוד לעורבים:
דרשו - על אכזריותו! מניין לנו שהוא אכזרי על בניו?
וכן פריצותו - מה פירוש, ומניין זאת?
....תנו רבנן: שלשה שמשו בתיבה, וכולם לקו: כלב, ועורב, וחם. כלב - נקשר, עורב - רק, חם - לקה בעורו. (סנהדרין קח)
ובמקבילה על עונשו: עורב יצא משונה מן הבריות. (ירושלמי תענית א,ו)
רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב. (עירובין כב,א)
ומקבילות:
אמר ר' שמואל בר אמי, דברי תורה צריכין השחרה, פרנסה מנ', מי יכין לערב צידו, כך אם אין אדם נעשה אכזרי על גופו ועל בניו ועל בני ביתו כעורב הזה אינו זוכה ללמוד תורה. ר' אסא הוה עוסקן הוה חמא חד עורב עביד קן עביד ביעין עביד אפרוחין, נסב יתהון ויהבתנון בקידרא חדתא ואשע באפיהון ג' ימים פתח באפיהון למידע מה אינון עבדין ואשכח יתהון עבדין צואה ועבדת צואה יתושין והוון פרחין לעיל מינהון ואינון אכלין. קרא עליהון הדין פסוקא 'מי יכין לערב צידו'. (ויק"ר יט)
מה פשר הניסוי המדעי המתואר?
אמר הקב"ה יבא עורב שהוא אכזרי על בניו וינקור אותה ואל יהנה ממנה, ויבא נשר שהוא רחמני על בניו ויהנה ממנה, ומנין שעורב אכזרי על בניו, שנאמר 'מי יכין לעורב צידו [כי ילדיו אל א-ל ישועו יתעו לבלי אוכל]' (איוב לח מא), ואומר 'לבני עורב אשר יקראו' (תהלים קמז ט), כשהעורב מוליד הוא מוליד לבנים, ואומר הזכר לנקבה שעוף אחר בא עליה והם מואסין אותן ומניחין אותן, מה הקב"ה עושה, מוציא מצואה שלהן יתושין ופורחין ואוכלין ומשם משחירין. (מדרש תנחומא, בובר עקב, ג)
אכן מצאנו בעמים:
תנו רבנן: מנחש - זה האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפלה מידו. בנו קורא לו מאחריו. עורב קורא לו. (סנהדרין סה,ב)
האם זו הסיבה להרחקת חיה זו?
לאידך גיסא:
האם הצבע השחור של העורבים גרם לתפישה סמלית שלילית? האם לפנינו ביטוי סוציולוגי קדום?
מה צריכה להיות גישתנו כיום?