"הושענא שלוש שעות"

לכבוד חג החנוכה המתקרב ובא,וכדי לקיים מצוות רבותינו להגות בענייני החג שלושים יום קודם לו, הרהרתי לי על משמעות השורה הלא ברורה בהושענא "א-ל למושעות": "הושענא שלוש שעות" הסמוכה לסיום :"הושענא תחיש לישועות".

ונשאלת השאלה מהן שלוש השעות ומדוע שלוש שעות, שהן לא מעט זמן, נחשבות כ"חישה לישועות".

ישנם כמה הסברים שראיתי, לפיהם שלוש השעות הן שלוש שעות בהן נפרע הקב"ה משרו של עשו; שלוש שעות לפי חישוב של שהיה שעה אחת לפני כל תפילה ביום; שלוש שעות כתוצאה מחישוב מסויים של מחצית השעות בהן על היהודי לעבוד את ה' ביום לאחר הפחתת אכילה ושתייה שינה וכו' (או משהו דומה), שעליהן הקב"ה מוותר לו.

אף אחד מההסברים לא משכנע במיוחד לטעמי, ולא מתקשר בצורה "חלקה" לפיוט.
 
לטעמי, יש לפרש "שלוש שעות" בצורה של"סמיכות הפוכה" דהיינו כ"שעה [=עת] שלישית" ואז פירוש המילים הוא בקשה לישועה מהירה בפעם השלישית (לאחר שני החורבנים שקדמו).

תנאים דמסייעים וברי פלוגתא מוזמנים להגיב.

1. מפורסם לפרש שהוא כינוי לדוד, הנקרא בר נפלי, שנגזר עליו מתחילה לחיות ג' שעות, והוסיף לו אדה"ר ע' שנה משלו, כמובא בילקוט בראשית. מקור מפורש שמבאר כך לפי פשוטו מצאתי במלאכי עליון לר"ר מרגליות, ע' מטטרון.
2. אגב, דורשי רשומות הליצו על ג' השעות הראשונות במלחמת ששת הימים, בהם הוכרעה המלחמה, "הושענא שלוש שעות", עי' שו"ת ישועת משה מהגרי"מ אהרונסון, ח"א, בהוספות להקדמה (בסוה"ס), הערה 66.

כל הוורטים יפים מאוד, אך אני עדיין חושב שזה לא מסתדר עם הפיוט בפשטותו.

מכיוון שמדובר בפיוט עתיק מאוד, לכל המאוחר של הקליר, אין זה מן הנמנע שהלשון בו איננה לפי סגנון ימי הביניים, ויש בו שימוש בסגנון לשון קדום של סמיכות הפוכה (שלוש שעות=שעה שלישית כמו בתורה נפשך שבעך=שובע נפשך ועוד רבים).

אם אני צודק, עניין הפיוט הוא ציפיה ובקשה לישועה, מה שמסביר מדוע הוא לא נאמר בהושענא רבה שעניינו של יום זה בוודאי איננו קשור לחורבן (ונהג בזמן שביהמ"ק היה קיים). 

 

אסקובר
מה שהבנתי מדבריך "מה שאתה אומר זה ווארט- מה שאני אומר זה פשט" מעניין
הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

ירוחם, סליחה אם נשמעתי מקניט.
נוח לי יותר לפרש פיוט מהתקופה הקדומה כלא בנוי על מדרש. עיין בשאר פיוטי ההושענות ותראה שבד"כ ההפנייה היא ישירה לפסוק מפורש, או מדרש לפסוק כזה (למעט הביטוי "אבן שתיה" שאם אינני טועה מקורו במשנה בלבד). הסיבה היא שמדובר, כאמור, בפיוט קדום מאוד, ובפיוטים מעין אלה (השווה למשל לפיוט א-ל אדון מתפילת שבת), הפייטן בד"כ איננו משבץ ממדרשים, אלא לכל היותר דורש בעצמו את התורה. מדרש ילקוט שמעוני הינו ליקוט מאוחר מאוד, ואע"פ שלעיתים הוא מצטט ממקורות קדומים, אינני בטוח שהמדרש הספציפי אליו אתה מפנה הוא אחד ממקורות אלה, ואף אם כן, כפי שאמרתי לעיל, אינני סבור כי הפייטן היה שואל ממנו מושג בכזו קלות.

מקווה ששכנעתי

אסקובר.
הפרוש שלך על ענין הפיוט הוא נכון ציפייה לישועה. ומה רעה בזה שאנו מצפים שבשלוש השעות שה" יושב על כסאו על עניני העולם ידאג גם לישועה שאנו מצפים.
אבל מטרידה אותי שאלה אחרת. א. או שלא עיינת הייטב בהושענות הנאמרים
או שאינך מכיר היטב את שירת ימי הביינים ולפניו. כגון הקליר או יני או ינאי אם הית עורך השואה בסגנונות ובצורת העברת המסרים ולשונם לא הית כה מהר מחבר ביניהם. אני לא אומר את זה כדי להקניט כקונטרה.

ירוחם.
אכן, אינני מומחה לפיוט. הגיוני בעיניי גם שלא מדובר בשירת הקליר ויניי (שאגב לא כל חיבוריהם היו "אץ קוצצים" והיו בהם גם פשוטים יותר), אלא בפיוט קדום עוד יותר. בגלל זה הפניתי ל"א-ל אדון" - פיוט קדום, ארצישראלי כמדומני, שיש בו אקרוסטיכון א-ב פשוט וללא משקל.
ואם אכן מדובר בפיוט ארצישראלי קדום מאוד, קטנה עוד יותר הסברה שהוא יצטט כמובן מדרש תלמודי או כל מדרש אחר.
הצירוף קרב (או: קרית) ישועות, רגש תשואות, שלוש שעות, תחיש לישועות מסתדר יפה יותר לפי הצעתי: זו קריאה לקב"ה, ה"א-ל למושעות" לקרב את הישועות ואת התשואות הנרגשות (שוב: סמיכות הפוכה), ולהחיש לישועה בפעם השלישית.
שים לב גם שפירוש שעה כ"זמן" או "עת" מתאים גם לשורה אחרת בפיוט "יודעי בין שעות" הרומז לפס' בדה"י "יודעי  בינה לעתים".

אסקובר.
והסגנון והמילים והקצב של קאל אדון דומים לזה של ההושענות??

קצב (לפחות במובן של משקל בסגנון תור הזהב) - כבר אמרנו שאין בשניהם; המילים דומות בכך שהן אינן מפנות למדרש (אם כי ב"א-ל אדון" גם לא ממש נעשה מדרש עצמאי, ובהושענות אולי כן); ולמה אתה מתכוון כשאתה אומר סגנון דומה? ברור שזה לא אותו סגנון ממש, אבל הייתי אומר שגם אין כאן ריחוק גדול. רוצה פיוט קרוב עוד יותר? אולי "האדרת והאמונה" (בתקווה שלא יתברר שזה פיוט מאוחר וכל התאוריה תקרוס...).

.


אסקובר:

אקסובר
ההבדלים המהותים הם בצורת העבר המסרים והתוכן. בקאל אדון
והאדרת ואמונה שהם מסרים ברורים בעברית מובנת ובמשקל ובקצב אחיד וברור. לעומת ההושענות שכאמור המסרים עלומים וצריכים פרוש. העברית היא לא העברית של הפיוטים האחרים. כהשערה פרועה אני סובר שהפיוטים של ההושענות חוברו לאחר מסעה הצלב הראשון .בצרפת וגרמניה הסגנון והמסרים מתאימים לסגנון התקופה

מואדיב
על הראשונים אנחנו מצטערים ואתה בא מוסיף עליהם.

מואדיב
יגעת ומצאת תאמין

.



(ירוחם, למה אתה מקלקל! רציתי שאסקובר יתן את התשובה הזאת, ואז יעמת אותה עם טענותיו מלמעלה לגבי חוסר הסבירות בציטוט מדרשים. שמיכה-רטובה שכמוך! )

מואדיב.
מה פרוש שמיכה רטובה? אני צריך להעלב, או סתם להפגע?. תסביר לי שאדע איך לנהוג.