סיפור שמסתובב במייל, מצחיק את הישראלים. גויים, מה הם מבינים...
הפעם הראשונה שהגעתי לשוודיה היה בחודש ספטמבר 1990. אחד מעמיתי, שוודי, נהג לאסוף אותי כל בוקר מהמלון במכונית הוולוו שלו.
היינו
מגיעים למשרדי החברה מוקדם בבוקר. בכל פעם הוא החנה את המכונית רחוק מאוד
משער הכניסה (מגרש החנייה היה מיועד ל- 2000 עובדי החברה בעלי רכב).
ביום הראשון לא אמרתי כלום, גם לא ביום השני ולא בשלישי .
בוקר
אחד אזרתי עוז, לאחר שהרגשתי שאנו מכירים די זמן, ושאלתי אותו: "יש לכם
מקום חניה קבוע כאן? כי שמתי לב, שאנו מגיעים מוקדם ומגרש החניה עדיין
ריק, ובכל זאת אתה מחנה את האוטו רחוק."
לזה הוא ענה בפשטות: "מכיוון שאנו מגיעים מוקדם יש לנו מספיק זמן ללכת ברגל, אך מי שיגיע באיחור, כדאי שימצא מקום חניה קרוב יותר לשער. נכון "?
תוקן על ידי מגי_אדם ב- 12/12/2006 22:03:26