| נשלח ב-5/1/2007 15:02 |
 |
| |
ווטו,
התבלבלתי...
אינטואיציה לדעתי שונה לחלוטין מרגש, רגש הוא דבר שאינו נשלט מטיבעו כמו כן הוא אף פעם אינו מוביל אותנו לדבר הנכון כשלעצמו אלא רק כשמכוונים אותו לכיוונים חיוביים,
ולעומתו אינטואיציה היא מכשיר להגעה לאמת,
בחן את עצמך, האם העובדה שאחד ועוד אחד הם שניים היא אינטואיציה או רגש?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2007 16:24 |
|
| |
גוונא,
אין דבר שהוא רגש כשלעצמו. הכל מושכל אינטואיטיבי שיסודו זיהוי בתחושה. למושכל הביטים צדדיים. מצד אחד הדיבור מפרקו ועוצר את זרם התחושה באמצעות המחשבה ומניחו בתיבות של "מל"ים ו"דבר"ים [ניתוח אנליטי והרכב פורמלי]. מצד שני הרגש תופס את המושכל לפי עוצמת זיהויו הטבעית ללא פירוק.
קיצרתי במקום שיש להאריך בגין כניסת השבת הממשמשת ובאה ודומני שיש אשכול שדן על הנושא בייחוד ובארוכה.
שבת שלום!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2007 18:23 |
|
| |
ווטו,
כעס, הוא רגש או אינטואיציה? אחד ועוד אחד שווה שניים, זה אינוטואיציה או רגש?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2007 20:41 |
|
| |
גוונא,
תפוח,מכונית, אכילה, וכל מלה עברית, הוא רגש או אינטואיציה?
כעס הוא כעס דהיינו מצב מציאותי מסויים איך שלא תגדירנו* ולא משנה אם לכועס יש רגש [דהיינו תזוזה שמרוצתה עוצמתית במערכת הפנימית**] אקסלוזיבי המתלווה לכעס או שנפגע בעמוד השדרה שאין לו את הליווי של הרגש [כנאמר במחקרים]. כן לא משנה אם לכועס ישנה אפשרות להגדיר מילולית את תגובתו או שכך הוא חש ללא הסבר [אינטואיציה].
כן אחד הוא אחד [כמו שאחד ועוד אחד הוא שניים] ותינוק שאינו מדבר עדיין תופס את זה רק באינטואיציה [כנראה, לא זוכר] ומי שעובדה זו [כמו אריסטו שבטענתו א' זה א' ראה חשיבות עליונה המונעת מטעויות או משה רבינו ב"אה-יה אשר אה-יה"] חשובה לו יתרגש בזיהויה.
________
* אך למען הקל על הדיון ולא למען הסט, אצטט הגדרה מוצעת על כעס שנא לקחתה אך כמשל ולא לדון עליה כאן:
"סירוב להשלים עם המציאות המנגדת לרצון, כזה המאבד את המיקוד ובורח מהתמודדות ראויה, ייתכן ע"י התקוממות דהיינו כעס וע"י נסיגה דהיינו פחד"
** ציטוט מאשכול מילון עמוד א' עם תיקון:
"ה"רגש" הוא צורה [מצב] של הדעת, הרצה קדימה מעבר למעצור המלל. גם הרגש פועל לפי דעה, בינה והשכל, אלא שאינו מבוקר, כי הוא עדיין במסגרת הטוב ההרמוני הזורם [או הרע שזרמו שבור ורעוע] הבלתי מנותח עדיין מילולית. מתרגשים כאשר אנו נפגשים במהות אליה יש לנו קרבת דעת אבל עדיין בלתי מדודה מספיק שנשלוט על מרוצתה. אני חושב שאין מלה שמורה על דבר שהוא רק רגש ולא שכל כי היסוד הוא בשכל המשכיל את הדבר והרגש הוא עוצמת המרוצה של השכל. ניקח לדוגמא שמחה. השמח הוא שנודע לו שייחול מסוים שלו הושלם. מרוב קרבת הדעת לייחוליו, הרי בדרך כלל מתלווה גם רגש של אותה השמחה הנודעת בהכרה מילולית או תת-מילולית. יש מחקר על כאלו שנפגעו בחוט השדרה שאיבדו את תחושות הרגש, בכל זאת הם ידעו עדיין לשמוח וכדומה.]"
תוקן על ידי ווטו1 ב- 06/01/2007 20:46:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2007 21:51 |
|
| |
ווטו,
מה שאני מתכוון זה לומר שוודאי שיש הבדל בין רגש בין אינטואיציה, רגש הוא תגובה או מצב כפי שהגדרת, שנובע לא מחשיבה אינטואיטיבית אלא מתוך חלק אחר במוח,
ואילו אינטואיציה היא הבנה ראשונית שעל בסיסה המוח שחושב לוגית, כל הלוגיקה של המוח שלנו נבנית על אינטואיציה ולכן זה חלק נפרד לחלוטין מרגש,
בכל מקרה זה לא האשכול...
|
|
|
|
|
