בי טי,
הא-להות שמחוצה לחלל הפנוי היא א-להות לא רלוונטית לקיום האנושי. יש למקובלים פרשנות נועזת למושג של "הבריאה יש מאין", הם קוראים לא-לוהות שמחוצה לחלל הפנוי, או בלשונם האין סוף ב"ה, אין, והצמצום היינו עשיית מקום הבריאה היא יצירת היש אשר נוצר מהא"ס היינו מהאין.(ראה בספרו של ג. שלום, פרקי יסוד בתורת הקבלה וסמליה (אם אין זה שמו של הספר לפחות זה זכרו).)
הא-לוהות הנוכחת בעולמנו, זו הא-לוהות הנוכחת ונעדרת כאחת בעולם הצמצום או בחלל הפנוי( האין סוף שמחוצה לחלל, הוא הסובב כל עלמין היינו אינו בתוך עולם החלל הפנוי, ואותו א"ס הוא גם נמצא בתוך החלל הפנוי בבחינת ממלא כל עלמין)
הקושיות הבאות מן החלל הפנוי הם קושיות על א-להי העולם, היינו על הא-לוהות הרלוונטית לאקסיסטנציה שלנו, ועל א-לוהות זו דיבר ר"נ מה שדיבר.
ותודה על הערתך מר"נ שקושיות על הצדיק האמת הם כקושיות על הא-ל, נדמה לי שהכוונה בזה היא כמ"ש, רק תפיסה של הצדיק האמת, היא הנכונה בתפיסת הא-ל, שניהם אין להם מבוא בדרך ההגיון, לכך קושיות על הצדיק האמת הם קושיות על תפיסת הא-לוהות אליבה דצדיק האמת.
|
|
