| נשלח ב-31/1/2007 10:09 |
|
| |
מדוע לימוד ענייני ביהמ"ק הוא טאבו
בציבור החרדי מקובל, שכל המתעסק בענייני בית המקדש וחקירתו הוא תמהוני. אברך נורמלי מתעניין במועד, נשים, נזיקין, אם הוא קצת כשרוני ובעל מעוף הוא לומד זרעים, אם יש לו נטייה בריסקאית הוא מפלפל קצת בקדשים וטהרות, אבל אם הוא מקדיש סדר ללימוד "עבודת הקרבנות" הוא כבר ... אהממ... על הגבול. אחר כך, כשהוא לומד בעיון מידות כבר נדים בראש, וכשהוא מעיין בספרי מכון המקדש ובצילומים של הר הבית אומרים: "אמרנו לכם. מראש היה ברור שמשהו לא בסדר אצלו"...
גם כשבוחנים את השאלה במבט היסטורי, ברור שכך תמיד היה. מיעוט הספרים בתחומים אלו הוא ממש אבסורדי ביחס לתחומים לא-רלוונטיים אחרים כמו חקירות ביבמות ובזיקות חסרות כל נ"מ הלכתית. מצד שני, עוצמתם של אותם המחברים שנגעו בנושאים אלו היא מדהימה, וכמעט תמיד ניכר שמדובר בגדולי תורה באופן חריג. (מדובר בתופעה שראויה למחקר בבמה אחרת: ככל שנושא יותר מוזנח, כך בולטת גדלותו וחריגותו של הבודד שעסק בו).
ונשאלת השאלה: למה יגרע? במה חטאו מסכת מידות ונושאי כליה, במה חטא הרמב"ם שחלקים בספרו מיועדים למלא את המדפים, "האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה עליו הכתוב אומר ורועה זונות יאבד הון".
עד כאן דנתי בלימוד ההלכתי הטהור. עכשיו נעבור ללימוד המעשי. בעיית הלימוד המעשי ידועה ומן הסתם נדונה בהרחבה ותידון עוד בפורומים המיועדים לכך. אולם, לימוד מעשי של הלכות טרפות, כולל לימוד האנטומיה המצטרכת לכך, מחקרים הלכתיים של רבנים נודעים על תהליכי הבישול של המלח לצורך הלכות שבת, מחקרים טכנולוגיים של רבנים לצרכים הלכתיים, הינם חזון נפרץ בימינו. בניגוד לכך, כל המתעניין בחקר גבולות הר הבית, איתור מקום המקדש, חקר האמה, וכו', הוא בחזקת "חצי מזרחניק חצי מסובב"......
(המחקר היחיד המותר בתחומים אלו הוא מחקר שיוכיח שהבריסקער רב צדק בחששו שאסור להתקרב לכותל, או מחקר שיוכיח מאורך הכותל על שיעור חזו"א...)
_________________
חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 11:22 |
|
| |
האמת שחשבתי על זה הרבה ושאלתי גם כמה מהרבעל'ך שלימדו אותי ולאף אחד לא היתה תשובה טובה,
אולי סיבה פשוטה אחת יש שגרמה לכל התופעה,
כל שאר הסדרים יש בהם איזשהו עניין, בטהרות יש איזשהו אתגר בהגדרות הלוגיות של כל סוג טומאה, שלא לדבר על מועד, זרעים ונשים שיש בהם עניין רלוונטי לחיינו ונזיקין- חשיבה משפטית,
לעומת כל אלה קדשים זה פשוט משעמם בטירוף, מעודי התפלאתי על הרב ישראל אריאל ושות' איך שהוא עוסק בכל כך הרבה להט בנושא הסופר משעמם הזה,
א-ל-א אם כן.... אתה מאמין ממש באופן חווייתי בבניין בית המקדש שאז זה סופר ריאליסטי, הבעיה היא שכפי הנראה רוב מוחלט של האנשים מאמינים בבניין בית המקדש אבל לא ממש חווים את זה, (כמאמר הח"ח "ציפית לישועה?"),
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 11:44 |
|
| |
חשבתי לעצמי, יש צורת הסתכלות מקובלת, שכבר מובעת בחז"ל (במקומות בודדים), של "הלכתא למשיחא? למאי נפקא מינה?". הרי אפילו הרב אריאל, בדיוק כמו שכתבת, הוא מאמין באמונה שלמה שאנחנו מחוייבים לבנות את ביהמ"ק על פי מסכת מידות ורמב"ם הל' בית הבחירה (וראה בהרחבה באשכול "הסמכות ההלכתית"), וזה המניע שלו בעניין. אם תבוא ותשכנע אותו למשל שצריך לבנות את ביהמ"ק לפי יחזקאל על פי המלבי"ם למשל, מסכת מידות והרמב"ם כבר לא יעניינו אותו כקליפת השום. כל צורת הלימוד שלו היא פרקטית ולא מהותית. הרי ההבדלים בין יחזקאל למידות ממש לא מעניינים אותו, (בכלל את מי יחזקאל הנביא מעניין היום).
יש ברובע היהודי אתר שנקרא "מרכז הר הבית", שייך ליהודי מאד מעניין ששווה שיחה בפנ"ע, שיש שם דגם של בית המקדש השלישי. המקום קטן ומעוצב די בחובבנות, אבל יש לזכור שזהו הדגם היחיד שמוצג לציבור. אני מכיר את הבחור שעובד שם. דיברתי איתו הרבה פעמים על התגובות של הציבור, וגם ראיתי כמה פעמים כשהייתי אצלו. התגובות די זהות. בית המקדש השלישי? מה זה בכלל? משיכת כתפיים, סיבוב מהיר, מילמול חפוז כן בעז"ה בקרוב, כשיבנה נדע איך יהיה, והשאלה הקבועה ביציאה איפה מכון המקדש....
מה הרתיעה מעיסוק בנושאים אלו?
_________________
חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2007 14:15 |
|
| |
הגישה הישיבתית היא רתיעה עד זלזול בחקר הגאולה וכל מה שכרוך בה בצדק או שלא בצדק, מי כמוך מכיר את הזלזול בעיסוק בזיהוי החלזון שבתמונת התצוגה שלך?
---------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2007 14:17 |
|
| |
למה.
_________________
חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2007 14:23 |
|
| |
ככה
|
|
|
|
|