|
|
| נשלח ב-7/2/2007 09:09 |
|
| |
ירוחם,
נניח שאני תופס גנב שפורץ לביתי. בשעה שהשוטרים באים לעצור אותו הוא יאמר להם, לפי ההגיון של דבריך, שקודם הם צריכים ללכוד את רוצחיו של פרופ' ניב, את סוחרי הסמים בלוד ואולי גם את חוטפיהם של ילדי תימן. אם אני מבין נכון, הטיפול בבעיה הפעוטה והנפוצה של פריצות לבתים הוא בגדר צביעות שכן פשעים אחרים אינם מטופלים.
ובכן לדעתי צביעות אינה עניין רע כל כך אם היא מכשיר לביעור הרוע.
כדאי לך גם לשים לב שאתה מגלה הזדהות עם גורמים עברייניים דתיים, כגון סחטני הכשרות, ואתה דורש עבורם את החסינות שממנה נהנים סחטני הנמלים החילונים. יש לי הצעה, והיא שציבור שומרי המצוות ייקח דוגמה מחילונים שראוי ללמוד מהם. למשל שיושבי הכוללים, שעל פי הנאמר בפורום ח"ח מבלים חלק גדול מיומם בקריאת עיתונים ובהייה בתקרה, ילמדו מאנשי ההיי טק שעובדים 60 שעות ויותר בשבוע. או שבתי הדין הרבניים יאמצו את כללי הדיון והמקצועיות של בתי המשפט של המדינה. כדאי להשלים עם קצת צביעות ולבער את הרע מקרבנו.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 11:17 |
|
| |
אבהו
יש לי כנראה בעיה להסביר לך, את דברי. או אולי גם לך ישנה בעיה בהבנת הדברים( אולי בגלל שזה לא עולה יפה עם רוח ונוסח הדברים של העתון שאתה מנוי עליו).
אני לא מצדיק את העברינים משום צד שהו. אני נגד הגניבות והסחיטות מכל הסקטורים ובעיקר החרדיים והדתיים- מכיון שהם מתימרים להיות מוסריים וערכיים.
כל טענתי היתה כי זה מחיר הדמוקרטיה, ואם אנחנו רוצים במשטר דמוקרטי אזי אנחנו צריכים לשלם את המחיר הזה, גם לסחטנות החילונית וגם לסחטנות החרדית. למרות שזה מרגיז ומתסכל כל אדם, האלטרנטיבה גרועה בהרבה.
בעניין ההתנגדות של החרדים ללימוד ביוולוגיה- המאשרת את תורתו של דרווין. אני חושב שאת החרדים זה כבר לא כל כך מרגיז ומבזה, שמוצאנו מן הקוף.
את הקופים זה מרגיז הרבה יותר והם מתבישים בזה הרבה יותר מהאנשים, והעובדה, שהם התנקמו בנו עם האיידס
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 12:40 |
|
| |
ירוחם,
מסתבר שאין חילוק בינינו. באשר לאידס, עד כמה שידיעתי מגעת מוצאו מקופים הוא עדיין בגדר צ"ע.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2007 08:56 |
|
| |
אילפא: "בכל בתי הדין המוכרים נדרש התובע לשלם סכום גבוה בפתיחת התיק":
יש הבדל: התשלום לבית הדין הוא חד-פעמי ואינו תלוי בתוצאות המשפט, ולכן
אין חשש שישפיע על התוצאות - הדיינים בכל מקרה מקבלים אותה משכורת, בין אם
יפסקו בעדו או נגדו.
אולם התשלום לארגוני הכשרות הוא מתמשך, ואם בית הדין יפסוק שהמפעל לא כשר, הוא לא ישלם להם יותר, והם יפסידו פרנסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 23:23 |
|
| |
שוחד במובן הפשוט וההלכתי של המילה לא נראה שיש כאן, אבל לבטח אתה מתכוון למשמעות אחרת פסיכולוגית למשל, של מילה זו, ואם כך נראה שיש חשש שכן.
אבל, בכשרות של הרבנות יש דבר יותר גרוע מחשש שוחד, והוא שמשכורות המשגיחים משולמות ע״י העסק ולא ע״י הרבנות.
זה השוחד הכי גדול שאפשר, כי מי יעיז לפגוע במטיבו?
מי יעיז לפגוע במפרנסו?
מי יעיז לסכן את פרנסתו, כאשר הוא יאויים בגלוי או לא בגלוי בפיטוריו?
כמה כאלה צדיקים יש?
(זה מה שידוע לי על המשגיחים, אולי בכ״ז אני טועה בנתונים?)
תוקן על ידי שמניךטובים ב- 22/06/2011 23:50:47
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 02:14 |
|
| |
למה להיתמם ולנסות לתרץ משהו לא נכון. אכן יש כאן בעיה גדולה מאד, אך [בהתאם למה שכתבתי באשכול על מנדלסון] למישהו יש עצה מה לעשות? יש דרך חילופית? ויש דרך להגיע לאותה דרך חילופית?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 10:02 |
|
| |
לדברי אראל לעיל (הערה באיחור של 4 שנים):
בעיה דומה קיימת בהליכי בוררות. מקובל שהבורר מקבל שכר לפי שעות עבודה, והדבר מפתה לעתים להארכת הליכי הבוררות.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 15:41 |
|
| |
מאי שנא מרואה חשבון המבקר את העסק (ומדווח בין השאר למדינה, למס הכנסה ולצבור בחברות צבוריות) ותשלומיו באים מהעסק? במסגרת אי השלמות האנשוית זה מקובל
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 06:04 |
|
| |
<מאי שנא מרואה חשבון המבקר את העסק (ומדווח בין השאר למדינה, למס הכנסה ולצבור בחברות צבוריות) ותשלומיו באים מהעסק? במסגרת אי השלמות האנשוית זה מקובל>
לפני שנים רבות סיפר לי יהודי בעל עסקים על רבי שהציל אותו ממוות.
מעשה שהיה כך היה. רואה החשבון שלו הכין עבורו שני דיווחים על עסקיו, אחד למס ההכנסה שבו דיווח על ההפסדים הכבדים שהיו לו בחברותיו, והשני לבנק, בו הוא מדווח על הרווחים הגדולים שהיו לו, וכשהתברר לו שהוא טעה ושלח את הדו"ח על הרווחים למס הכנסה, ואת הדו"ח על ההפסדים לבנק, הוא קיבל התקפת לב ועמד למות, ואז הוא ראה את רבו עומד לפניו, ומרוב פחד הוא התעורר, והתברר שלא היה זה אלא חלום.
|
|
|
|
|