|
|
| נשלח ב-11/2/2007 11:36 |
|
| |
השכן
מדוע "מס בריאות" איננו "מחיר"? אמת שהוא מחיר כפוי, אבל אתה משלם עבור ביטוח שאתה מקבל. הוא הדין לגבי תשלום ביטוח לאומי בכלל.
במידה ותקבל את ההנחה כי תשלום ביטוח לאומי הוא מחיר לשירות אותו אתה מקבל, הרי שכל העלמת מס, ולוא הקטנה ביותר, המשנה את גובה דמי המס תהיה בגדר גזל. אותו הדבר לגבי הנחה בארנונה. אם שיקרת למס הכנסה, והשומה שלך נמוכה מהאמת, וכתוצאה מכך גם דמי הביטוח שלך נמוכים יותר, וגם קיבלת הנחה בארנונה, וכתוצאה מכך גם בטיפת חלב ובגני הילדים, ובהמשך (הלוואי...) גם תקבל מס הכנסה שלילי, הרי שכמעט כל התהליך הזה כרוך בגזל.
ואל תשכח שגם שילמת בסוף פחות כסף למע"מ (כדי שהדו"חות יהיו תואמים), ושלחת יד בפקדון גם לשיטתך...
_________________
"שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2007 13:08 |
|
| |
זה ממש מענין ויש ללמוד מזה הרבה. נושא האשכול הוא טעות של הממסד.
ואנו עוסקים ברמאות וגניבה של עצמנו, מן הממסד. כלומר מעצמנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2007 23:40 |
|
| |
יעקב,
רק הפיזמון "חד גדיא, חד גדיא" היה חסר בסוף הודעתך.
מס בריאות אינו מחיר, כשמו כן הוא - מס. כל אזרח משלם מס בתעריף קבוע, המבטא אחוז מהכנסתו. האזרח אינו משלם עבור השירות הרפואי שהוא מקבל. אם הוא בריא כשור, ואם הוא מאושפז כל ימיו בבית חולים, התשלום הוא אחיד. כך גם הביטוח הלאומי, מס ההכנסה וארנונה.
ההיפך, בדרך כלל החולה מרויח פחות ומשלם פחות מס, העני מקבל יותר ביטוח לאומי אך משלם פחות מהעשיר. תשלומים אלה אף מכונים "תשלומי העברה" בשל תכונתם, להעביר הון משכבת אוכלוסיה אחת (המשלמת יותר מס) לשכבה אחרת (המקבלת יותר תשלומים).
כפי שציינתי, מחיר מבטא שווי כלכלי. מס מבטא סכום שמוטל על כל הציבור (או הציבור הרלוונטי לאותו מס). אפשר למתוח כל הגדרה אב-אבסורדום, ולטעון שכיון שהממשלה עושה עבורי משהו, הרי שכל המסים הם מחיר, כל השירותים הממשלתיים הם שירות, ובא לציון גואל. רק חבל שמומחים לכלכלה שהתמחו במסים יצטרכו מעכשיו לחפש עבודה, כי כל התיאוריות שלהם נגוזו.
רק מה, אם יש לי דירה נטושה בשעריה ואני גר כל ימי בקנזס, גם אם לא קיבלתי ולו שירות מינימלי מהעיריה (מי שהיה אי פעם בשעריה יודע על מה אני מדבר...), אני חייב לשלם ארנונה. זו המשמעות של מס.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2008 02:28 |
|
| |
אני חושב שהשאלה שלהלן קשורה לעיקרו של אשכול זה - גזל מהממסד
צה"ל נותן כיום לכל מלש"ב (מיועד-לשירות-בטחון) שוברי נסיעה בתח"צ ליום שבו הוא נקרא להתייצב, לנסיעה ממקום מגוריו ללשכת הגיוס שבה עליו להתייצב.
נשאלת השאלה - מי שנמצא בעיר אחרת (כמו שמצוי שבחורי ישיבות נמצאים בישיבה בעיר אחרת) יכול להשתמש בכרטיס של חבר שלו שגר באותה העיר (על הכרטיס כתוב מ.ז. של המלש"ב ובעיקרון צריך להציג בצירוף לו תעודה מזהה) או לרמות את הנהג ולמסור לו כרטיס שאינו תואם את הנסיעה הזו (במקרה זה אולי זה גזל מחברת התחבורה שמקבלת החזר לפי הנסיעה הכתובה בשובר)
והאם אפשר להשתמש בכרטיס ביום אחר מאשר היום הנקוב בכרטיס (לצורך התייצבות בלשכת הגיוס)
ושאלה יותר חמורה - מי שנקרע או אבד לו הכרטיס (או כמו שמצוי שהבחור בישיבה והכרטיס הגיע בדואר הביתה...) יכול להשתמש בכרטיס נסיעה של חבר שלו לאותו יום ובאותה נסיעה?
עיקר הספק הוא: אם מגיע לי נסיעה מצה"ל מה איכפת להם שאני עושה זאת בערמה, אך מצד שני צה"ל קבע גדרים בשביל שלא יגזלו מהם ואולי אני מחוייב לאותם כללים וגדרים שהם קבעו.
(ביחס לנסיעה ביום אחר יש להסתפק עוד שאולי למען הסדר יש לצה"ל ענין שכל אחד יגיע ביום שיועד לו, אבל האם לכן כבר אין לו זכות נסיעה ביום אחר?)
השאלה מבוססת על הנחה שמגיע למלש"ב נסיעה מצה"ל לצורך התייצבות, ולא שמשלש"ב מקבל שובר נסיעה לעשות בו כטוב בעיניו, שהרי לכאורה אסור ליסוע בשובר שלא לצורך התייצבות. ואולי לא???
תוקן על ידי אמתקנה ב- 26/02/2008 2:34:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2008 13:08 |
|
| |
ברור שאסור. וכי מה? אולי מותר לקחת מחבר את החופשי חודשי של אגד, אם קניתי החודש ואבד לי.
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/2/2008 13:46 |
|
| |
[מאיר: אמרו לי בסניף הדואר המקומי שהתעריפים השתנו, היום אפשר לשלוח עד 50 גרם עם בול רגיל].
השכן:
אני לא חושב ששאלת השווי הכלכלי רלבנטית לכאן. לענ"ד הגורם הרלבנטי היחיד
הוא השאלה אם הכסף נגבה בכפיה, או שהוא נגבה כתוצאה מפעולה שהאזרח יכול
להחליט אם לבצע או לא.
אם התשלום נגבה בכפיה (כמו ביטוח לאומי, מס
הכנסה וכו') לענ"ד אין שום חובה להחזיר אם שכחו לגבות. הרי אני לא עשיתי
שום דבר כדי להתחייב - מישהו אחר, חזק יותר ממני, החליט שאני חייב לשלם.
הוא מנצל את כוחו העודף כדי לקחת ממני את כספי. אז לא מספיק שהוא יותר
חזק, אני עוד צריך לעזור לו ולהזכיר לו לגבות ממני מס אם הוא שכח?!
אם
התשלום לא נגבה בכפיה אלא תלוי במעשה רצוני (כמו דמי דואר, אגרת טלביזיה
וכו') לענ"ד יש חובה להחזיר, כי מרגע שעשיתי את המעשה, התחייבתי לשלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2008 21:24 |
|
| |
אראל,
לא נשמע שאתה חולק עלי. הבחנתי בין מחיר [= שווי כלכלי] לבין מס [= כפיה].
לתשומת לבך, אגרת טלויזיה הרי היא מס, הנגבה בכפיה, ואינה מחיר.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2008 22:00 |
|
| |
| ymy33655 כתב: |  | ברור שאסור. וכי מה? אולי מותר לקחת מחבר את החופשי חודשי של אגד, אם קניתי החודש ואבד לי.
------- מאיר
|
|
סביר להניח שאגד מתנה את זכות הנסיעה בהצגת הכרטיס, והמאבד איבד את זכותו. אמנם, בלא סברא זו היה מסתבר לומר שאחר שקניתי יש לי זכות ליסוע, והדרך למימושה אינה משנה כלל. כולל השתמשות בשל חבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2008 00:55 |
|
| |
| ymy33655 כתב: |  | ברור שאסור.
וכי מה? אולי מותר לקחת מחבר את החופשי חודשי של אגד, אם קניתי החודש ואבד לי.
-------
מאיר
|
|
אפרופו חופשי חודשי, אני חושב שאם החבר לא השתמש בכרטיס כלל - מותר לו להעבירו לאחר, כיון שהכרטיס לא מקנה זכות נסיעה לאדם פלוני, אלא הכרטיס מקנה נסיעות לאדם אחד חודש שלם.
|
|
|
|
|