בית פורומים עצור כאן חושבים

מה בין המוסר של הלל לזה של קאנט?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/3/2007 10:03 לינק ישיר 

ועוד השוואה בין מושג תורני לקאנטיאני:

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=142497&whichpage=1#R_14



תוקן על ידי עצכח ב- 18/04/2007 15:08:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2010 00:38 לינק ישיר 

"שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם"

האם הסיבה של "בצלם" היא הסיבה לחומרת הרצח?!

"לא תרצח" הוא צו מוסרי או תאיסטי?!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2010 00:58 לינק ישיר 

אברום_בורג כתב:
"שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם"

האם הסיבה של "בצלם" היא הסיבה לחומרת הרצח?!

"לא תרצח" הוא צו מוסרי או תאיסטי?!


זה הסיבה שהוא מתערב כביכול, או זה הסיבה שהתבונה מבין בלא תרצח, הרי כלפי בעלי חיים התבונה לא מבין כך, רק מבחינת מוסר כלומר צער בעלי חיים בשביל ק"ו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2010 01:02 לינק ישיר 

מקסמן

בפסוק קודם, מופיע שגם מיד חיה אלוהים ידרוש את דם האדם. זה כבר משונה ביותר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2010 01:21 לינק ישיר 

 

יוחנןפאולס כתב:
מקסמן

בפסוק קודם, מופיע שגם מיד חיה אלוהים ידרוש את דם האדם. זה כבר משונה ביותר.


חשבתי ע"ז השבת וגם היה מוזר לי (כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ:
וידוע לנו שרק להאדם יש רוח חיים באפיו,

אבל לגבי החיה חשבתי שמכאן שיש להם בחירה וגם משמע מחז"ל שהם נענשו בגלל וכו'

אבל אפשר להסביר כמו לעיל שעצם זה שאדם נוקם בחיה (מה היא אשמה ?) או הורג אותו בכדי למנוע להזיק שוב,
כלומר דרישת האלוקים מתבצעת ע"י התבונה האנושית, (למשל וירוס אין ביכולתינו להרוג)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2010 15:45 לינק ישיר 

קאנט ושילר

 

 

הפילוסופיה של קאנט היא פילוסופיה שניותית (דואליסטית). בתורת ההכרה שלו יצא קאנט מן השניות של הצורה ושל הנתון, וביסס מחדש את המדע על ידי ההוכחה, שעלינו להבדיל בין יסודות המדע שהם אפריוריים ואינם טעונים הוכחה ניסיונית, ואף אינם בני הוכחה כזאת מכאן, לבין יסודות שאין אנו יכולים להסיק מתוך ההנחות האפריוריות האלה ושניתנים לנו אפוסטריורי, כלומר על ידי הניסיון, מכאן. בתורת המוסר שלו יצא קאנט מן השניות אשר בין האדם כיצור חופשי לבין האדם החי בעולם החושים ואשר מעשיו נקבעים על ידי החיים האלה. האדם חופשי כשהוא ממלא את הצו המוסרי והוא כבול כשהוא הולך אחרי נטיותיו. לפיכך דרש קאנט מאת האדם שישתחרר מהשפעת נטיותיו, שלא יהיה זקוק לעזרתן אפילו כאשר הוא מכוון לייעודיו המוסריים. שומה על האדם לעשות את הטוב לא מתוך נטייתו אליו, כי אם מתוך הכבוד שהוא רוחש לדרישת החוק המוסרי.

 

"מן החשיבות הרבה היא בכל חריצת משפט מוסרית, שנדייק בתכלית הדיוק שהמוסריות שבעשה תהא נובעת מתוך החובה והכבוד לחוק, ולא מתוך אהבה ונטייה לתוצאות המעשה". קאנט מבדיל בין "חוקיות" המעשה לבין מוסריותו. המעשה הוא "חוקי" בלבד ולא "מוסרי" כשהוא מתאים אמנם בתוכנו לדרישת הצו המוסרי, אבל גורמיו אינם מיוסדים על רחישת הכבוד לחוק המוסרי, כי אם על נימוקים אחרים. עיקר המוסריות הוא, שהרצון החופשי יהיה גם חופשי מכל נטיות חושניות.

 

נגד העמדה זו של המוסר והנטייה זה לעומת זו פנה פרידריך שילר. מכל המשוררים הגרמניים היה שילר הקרוב ביותר לפילוסופיה הביקורתית של קאנט ומושפע ביותר ממנה. עליו אמר וינדלבאנד, שהוא פעל יותר משאר תלמידיו של קאנט להפצת הרוח של הפילוסופיה הביקורתית, בהעברתה לתוך אופן ההשקפה הכללי ובהשלטתה בתוך הכרת ההשכלה הגרמנית. שילר היה מלא הערצה לתורת המוסר של קאנט ואמר עליה, שעדיין לא נאמרה על ידי שום בן תמותה אמירה גדולה יותר מזו של קאנט: "הטל עליך ייעוד מתוך עצמך".

 

אולם לניגוד הזה בין המוסר לנטייה לא יכול שילר להסכים והפנה נגדה את חצי היתולו בחרוזים אלה:

 


חיטוטי המצפון

 

בחפץ לב משרת אני את ידידיי,

אולם עושה אני מתוך הנטייה.

ולכן נוקפני לבי תמיד,

שאינני צדיק במעשיי.

 

 

הכרעה

 

אין עצה אחרת, עליך להשתדל לבוז להם.

ולעשות אחרי כן מתוך בחילה, את שהחובה תצווך.

 

 

אמנם, אין היתולו של שילר צודק לגמרי, כי קאנט לא אסר לעשות דבר מתוך השתתפותה של הנטייה, אלא אסר לעשותו מתוך הנטייה בלבד. קאנט לא חשב את הנטייה לאי-מוסרית, כי אם כעומדת מחוץ לגבולות המוסר ואינה מוסיפה לו ואינה גורעת ממנו ולא כלום. אבל בכל זאת צדקו טענותיו של שילר בכך שקאנט מבסס את תורת המוסר שלו על השניות המוחלטת של המוסר והנטייה, של הרצון החופשי והנטייה הכבולה בתוך החושים. שילר השתדל להעמיד השקפת עולם אחדותית לעומת השניות שבתורת קאנט, בלי לזנוח את הבסיס של תורה זו. מתוך כך נכתב מאמרו "חן וכבוד" ו"האיגרות על החינוך האסתטי של האדם". במאמרים אלה ביקש שילר להתאים את הדרישות של המוסר לדרישות האסתטיות, בלי לקיים את טיבם של הרגשות המוסריים על חשבון היופי.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 15:51 לינק ישיר 

ראיתי לפני כמה שנים באיזה אלון שבת שהרב אליהו [האב] נשאל לגבי נתינת צדקה לעני -- אותה שאלה שבזמנו ר"י אלבו דן בה: אם יש פגם בכך שפלוני נותן צדקה מתוך רחמים [שהרי כך הוא מספק את ייצרו -- וזה לא "לשמה"].

הרב אליהו ענה אותה תשובה כמו ר"י אלבו [ואותה "תשובה" ששילר אמר בציניות]: עליך קודם כל לעצור, להרגע, להפסיק לרחם על העני -- ורק אח"כ לתת צדקה לשמה -- כי ה' ציווה אותך.

משוגעים לא חסר ב"ה..



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 16:01 לינק ישיר 

רדףהשיג כתב:
ראיתי לפני כמה שנים באיזה אלון שבת שהרב אליהו [האב] נשאל לגבי נתינת צדקה לעני -- אותה שאלה שבזמנו ר"י אלבו דן בה: אם יש פגם בכך שפלוני נותן צדקה מתוך רחמים [שהרי כך הוא מספק את ייצרו -- וזה לא "לשמה"].
הרב אליהו ענה אותה תשובה כמו ר"י אלבו [ואותה "תשובה" ששילר אמר בציניות]: עליך קודם כל לעצור, להרגע, להפסיק לרחם על העני -- ורק אח"כ לתת צדקה לשמה -- כי ה' ציווה אותך.
משוגעים לא חסר ב"ה..


רדף: אם אדם מרגיש שהרגש שלו בסדר רק חסר לו יראת השם, אז למה שלא יתרגל לעצמו יראת השם בשעת נתינת צדקה גם,

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2010 16:09 לינק ישיר 

שאלה מענינת- אדם שכבר נתן את תקציב הצדקה שלו, 20% לצדקה, והנה עומד מולו אדם מעורר רחמים עד בכי שזקוק לצדקה, לפי השיטות המופרכות הללו-  מה יעשה? יעצור יפסיק לרחם- ועכשיו הוא הרי כבר פטור מהצדקה שה' ציוה.

בתורה כתוב - ויקחו לי תרומה- מכל איש אשר ידבנו ליבו- ויקחו לי- אומר רש"י לי לשמי- זה הנותן תרומה לשם שמיים,
מכל איש אשר ידבנו ליבו- =הנותן מתוך רחמים שהלב כופה עליו.  אבל התורה לא פוסלת התעוררות הלב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2010 16:39 לינק ישיר 

maxmen כתב:
רדף: אם אדם מרגיש שהרגש שלו בסדר רק חסר לו יראת השם, אז למה שלא יתרגל לעצמו יראת השם בשעת נתינת צדקה גם


אם זה "גם" -- זה בסדר. הבעיה היא שהדרישה של הרב היא שזה יהיה לא "גם" אלא "רק" [בדומה לדרישת הר"י אלבו, ולזו של קאנט (ולזו של הרמב"ם, אגב) ולזו של רבים אחרים].  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 16:44 לינק ישיר 

כמו ההגדרה הבריסקאית, שבמצוות שבין אדם לחברו, החבר הוא החפצא של המצווה.
ראו

גליון 16 עמ' 5.

איך היינו מגיבים לביטוי:
והוסיף ר' חיים: "כלום התכונתי אליך? התכוונתי למצות הכנסת אורחים!".



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 08/12/2010 16:45:40




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/12/2010 08:38 לינק ישיר 

 

ניגטוד בין מוסר לנטיה -  בש"פ לרמב"ם  כתב שלפעמים המעולה עדיף




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 22:00 לינק ישיר 

http://is.gd/izG9Z



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה בין המוסר של הלל לזה של קאנט?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. בקטגוריית דת ואמונה אתם מוזמים להיכנס ולדון על כל נושא שעולה לכם בקשר לדת היהודית. שו''ת בנושאי הלכה, פרשנות לתורה ולמקרא, גאולה, אחרית הימים ועוד.