בן איש אחד,
הנתונים הרפואיים שציינתי הם מוסכמים היום.
המסקנה ההלכתית שהיסקת מהם היא פשוטה ונכונה ועל פי כללי ההלכה בענייני סכנה ופיקו"נ לא יכולה להיות לגביה מחלוקת בין פוסקים.
את דברי הפוסקים שציינת אפשר להסביר, ברמה העקרונית, בשני אופנים.
האחד: הנתונים הרפואיים הנ"ל לא היו ידועים בזמנם, או שלא הובאו לידיעתם (כבר היו דברים מעולם - בנושאים אחרים - חלקם בדידי, כשאמרו לי פוסקים דגולים שלא היו פוסקים כפי שפסקו אילו הובאו לידיעתם קודם לכן נתונים רפואיים שהבאתי לפניהם).
השני: שכדי לחזק בעיני השומעים קביעה הלכתית הנובעת מהעקרונות הרפואיים הנ"ל, הם הוסיפו גם נימוקים נוספיםמתחומים הלכתיים אחרים.
גם לעיקרון החיזוק של פסק הלכה שמקורו בדיני סכנה בנימוקים "דתיים" יש תקדימים לא מעטים. חלקם הובאי במאמרי החדש על המציצה
[מסורת המציצה כשדה קרב במלחמת תרבות, אסיא עט-פ, טבת תשס"ז, או בקישור:
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA79-80/ASSIA79-80.02.asp
בפרק ג, שם]
________________
תוקן על ידי דר_הלפרין ב- 26/02/2007 21:12:06
|
|
]
עולם הפוך אני רואה
