נאמר בפרשה: "ואל בני ישראל תדבר לאמור איש איש כי יקלל אלוקיו ונשא חטאו... ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש. ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו. שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן, כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו. ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומתמשפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני ה' אלוקיכם..."
וידוע מדרש חז"ל: עין תחת עין - ממון, והוא לדעתי הפשט, הא כיצד, הרי נאמר ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש, הרי שתשלומין בעלמא יכולים להיקרא גם כן "נפש תחת נפש", וזה שנאמר " כאשר עשה כן יעשה לו", לפרש זאת אקדים ואזכיר דברי חז"ל, בארבעה תשלומין בב"ק פרק החובל, "בנזק כיצד, סימא את עינו, קטע את ידו, שיבר את רגלו, רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק, ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה" וכך היה בימיהם שהיה "מחיר" לעבד, ואין זה שמשלמין עליו כעל עבד, רק חייב גם כן בצער ובבושת, וכמובן בריפוי ובשבת, כלומר התשלום הוא כפי מלוא המשמעות שיש בנזק שהוא עשה, ובשלון התורה זה נקרא "עין תחת עין", וזהו ביטוי שכנראה בזמנם היה מתפרש כ"המזיק ישא במלוא האחריות על כל המשמעויות", ובעצם המזיק משלם תשלום כמו זה שהיה משלם אילו בעצמו איבד עין או יד או רגל, ולכן זה נקרא "עין תחת עין", "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו", כלומר שהתשלומין הם במידת אדם חי, ולא במידת תשלומי נזק רגילים, שמכה אדם פגע בצלם אלוקים, ולכן נסמך דינו לנוקב שם ה', אבל המכה בהמה רק "ישלמנה", ולכן סמך וכפל "ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת". וגם זה שנאמר בתחילה "כאשר עשה כן יעשה לו" כהקדמה לדין, יכול להיות פירושו: כפי שגרם נזק החמור, כך ישלם תשלומין חמורין, והמשיך ופירש "עין תחת עין" כלומר במידה ובערך נזקו ממש, ולא קנס בעלמא, וסיים ופירש "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו", שאכן זה במידת היזקו. ונמצא שזה ממש הפשט, כי אכן אצל חז"ל מדדו הדברים "כאילו הוא עבד נמכר בשוק", וכן באומר "דמיי עלי" שמין אותו כנמכר, הרי שזה הדרך הכללית בכל מקום, ובלשון המקרא ע"פ חז"ל זה נאמר באופן המדגיש את האחריות החמורה.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 10/05/2019 16:40:54
 |
|
|
