| נשלח ב-13/5/2007 09:47 |
|
| |
כח המעשה
כח המעשה איננו בגדר האדם.
גדר "אדם" מתחיל ממימד הדיבור ומעלה.
מעשה הוא חלק מהמימד השייך גם לבעלי חיים.
ולכן, כאשר אדם עושה מה שהוא מבין שצריך לעשות,
יוצא כאן, שיש איחוד בין האדם ובין המימד שהוא מחוץ לגדר האדם.
האדם מתלבש במימד שהוא חיצוני לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 09:53 |
|
| |
והרוחניות, כאשר היא מתלבשת בגשמיות,
היא נעליית יותר מאשר הרוחניות לפני שהתלבשה בגשמיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 09:59 |
|
| |
כאשר הרוחניות מתלבשת בגשמיות,
מתגלה כח הבלי גבול שברוחניות.
כי באופן ראשוני, רוחניות זה רוחניות וגשמיות זה גשמיות,
ורוחניות איננה גשמיות ואין לה לכאורה יכולת להיות שם.
וכאשר הרוחניות מגיעה עד הגשמיות, מתגלה שהיא בעצם איננה מוגבלת להישאר רק רוחניות,
אלא שהיא איננה מוגבלת. כי היא יכולה להיות גם בגשמיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 10:06 |
|
| |
זאת אומרת שככל שהאור [ למשל אור השכל] בא ומאיר במקום רחוק יותר [ כגון עד כח המעשה]
הדבר הזה מגלה בעצם את המאור שלמעלה מהאור.
והמאור הוא כח הבלי גבול שבאור.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 10:22 |
|
| |
מה פירוש "המאור" בנידון דידן?
הנפש.
כאשר כח השכל מתגלה בכח המעשה,
מתגלה הנפש.
כי הנפש נמצאת בכל ענייני ובכל כוחות האדם בשווה.
וכאשר הכוחות נפרדים זה מזה אין מתגלה הנפש אלא רק הכוחות שלה.
כח השכל לעצמו וכח המעשה לעצמו.
אבל כאשר כח השכל יורד ומתלבש בכח המעשה אזי מתגלה הנפש שנמצאת בשכל, שכמו שהיא נמצאת בשכל כך היא נמצאת גם בכח המעשה.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|