פלוני: מה קורה למי שחושב את עצמו לרשע?
אלמוני: הוא עצוב ולא יכול לעבוד את ה' בשמחה.
פלוני: ואם הוא סובר שהוא רשע ואף על פי כן לא אכפת לו מזה?
אלמוני: חוסר האכפתיות תביא אותו לידי קלות חס ושלום בכל עניין של תורה ומצוות.
פלוני: אז מה יעשה מי שרואה שהוא רשע?
אלמוני:שיתמרמר על מצבו, שיחזור בתשובה ויפסיק להיות רשע ואז יהיה בשמחה. ובכלל, ספר התניא לא מעמיד את הרשע במרכז ההתייחסות, אלא את הבינוני.
פלוני: מה בנוגע לבחירה החופשית?
אלמוני: הקב"ה ברא בן אדם ומלמעלה החליטו אם הבן אדם הזה יהיה גיבור חכם עשיר וכל שאר העניינים, אבל בנוגע לצדיק או רשע זה דבר שלא מחליטים בשבילו. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
פלוני: ומי הוא הבינוני?
אלמוני: זה שאיננו רואה בחיצוניות שהוא רשע, אלא הכל אצלו בשלימות בכל הנוגע לפועל, ואף על פי כן מחזיק את עצמו כרשע,וככה כל החיים.
פלוני: ומי הוא הצדיק?
אלמוני: למושג צדיק יש כמה דרגות. אם מסתכלים בספרי ההלכה אז שם הצדיק הוא מי שיש לו רוב זכויות על עוונות. אבל שם מדובר על דינו של אדם פלוני, והוא נחשב צדיק בדינו.
אך את התשובה לשאלה מה היא מהות צדיק, ניתן למצוא בספרים ששייכים לפנימיות כגון מדרשים וספרי פנימיות התורה. במדרש כתוב שראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור.
צדיק הוא אחד כזה שלבושיו [מחשבה דיבור ומעשה] הם לבושי הנפש האלוקית, וגם כוחות הנפש [שכל ומידות] של הנפש האלוקית גברו על כוחות הנפש של הנפש הבהמית.
פלוני: ומי זה הבינוני?
אלמוני: הבינוני הוא אחד כזה שהנפש האלוקית גוברת על הנפש הבהמית בכל הנוגע ללבושי הנפש, ואיננה גוברת על נפש הבהמית בכל הנוגע לכוחות הנפש.
פלוני: כולם יודעים שיש לכל אחד שני יצרים, יצר טוב ויצר הרע...וכאן אומרים שתי נפשות. מה ההבדל?
אלמוני: ברמה של היצרים כולם יודעים שיש בתוך נפש אחת, שני כוחות. ויצר הרע הוא כח רע שמפתה את האדם לעבור עבירות. אבל כולם מייחסים את הכח הזה לאדם עצמו, היינו אדם עם שני כוחות.
ברמת הנפשות קולטים שמדובר בכלל בנפש אחרת. שתי נפשות. זה כבר לא איזה תכונה רעה. זה מהות אחרת.
פלוני: אחת הנקודות שהבעל שם טוב הדגיש היא הנקודה שאין עוד שום דבר חוץ מהקב"ה. אז מה זה האדם?
אלמוני: האדם הוא דבר כזה שעל ידו מתבצע מה שהקב"ה רוצה.
בספר התניא ההסתכלות היא בפנימיות. לא כמו בספרי הלכה שם יש אדם נפרד מהקב"ה ועליו יש את הקב"ה שמצווה אותו להניח תפילין.בספר התניא מציאות האדם היא שהוא מניח תפילין ועל ידי כך מתבצע הרצון של הקב"ה.
פלוני: ומה היא הנפש הבהמית?
אלמוני: נפש הבהמית היא נפש שמתלבשת בדם האדם להחיותו והוא מרגיש חיות, והוא מרגיש את המציאות שלו לא כהמציאות של הקב"ה אלא כראובן.
עוד לפני שמתייחסים למידות הרעות של ראובן יש חשיבות מירבית לשימת הדגש על הסטרא אחרא בכך שהוא מרגיש שהוא בכלל ראובן. וזו היא הכוונה נפש אחרת.
פלוני: אז יש כאן שני בני אדם?
אלמוני: כן, יש כאן אדם אחד שעניינו הוא שהוא האדם [נפש הבהמית] , ואדם שני [נפש האלוקית] שעניינו הוא ביצוע העניינים של הקב"ה. ולא שהוא מרגיש שהוא מציאות של מבצע אלא שאין כאן הוא.
ולגבי נפש הבהמית, חוץ מרגש המציאות של ראובן כראובן, אחר כך מתברר שיש לו גם מידות רעות.
פלוני: למשל,שיש לו תאוות?
אלמוני: כשהוא נהנה מתאוות האכילה ומענג את עצמו באופן קבוע אז אנחנו יכולים להסתכל מהצד ולומר שכל הדברים שהוא מתענג מהם הם שטויות.
אבל הוא מרגיש בזה טעם וזה עושה לו הרגשה טובה.
