| נשלח ב-26/8/2009 13:42 |
 |
| |
לייצי, החזו"א אינו לפנינו ולכן א"א להקשות עליו, ובכלל יתכן שבימיו טרם לידתי המציאות היתה אחרת, אבל היום ברור שלא כל ישראל, לא כל הציבור שומר תורה ומצוות, ואפילו לא כל הציבור החרדי שומע לאיזהשהוא "גדול" ממילא הדברים האלו חסרי רלוונטיות, להיום. (לולי דמסתפינא הייתי חריף יותר,ככל הנראה ...)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 15:39 |
|
| |
בעל
זו לא רק סימנטיקה- יש- ציבור -יש -קהל- יש- עדה- ויש- עם- אני דברתי על עם ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 15:47 |
|
| |
נראה לי שמישהו כאן איבד את הרצף, הנה תזכורת:
איש ציפור כתב: "האמת כדבריהם. סנהדרין כמקום שממנו יוצאת הוראה לישראל וכממשיכת התורה שבע"פ יש כאן".
ועל כך הערתי: 1) להעיר, שהדיון היה לגבי ההלכה של לשכת הגזית, אם אפשר להעמיד זקנים וישישים מופלגים. ולא לגבי הסמנטיקה והכינויים.
הסבר: שורה תחתונה, אין במינוי של בית הועד ביבנה שום הגבלת גילאים.
2) ואם כל מי שקבלו ישראל עליהם זה סנהדרין, הרי שהגדולים שלנו הם סנהדרין, כפי שכותב החזו"א באגרת..
הסבר: אם באמת אפשר לקרוא כדברי איש ציפור לכל מקום ש"ממנו יוצאת הוראה לישראל וכממשיכת התושבע"פ" סנהדרין, וכן כדברי לוצטי לעיל כל מי שרואים כפופים לו, אז אולי גם הרב אלישיב הוא סנהדרין שהרי כל שומרי המצוות שומעים לפסיקותיו (לפחות בעניני הלכה)? וכאן הוספתי שלש נקודות, אצלינו, בישראל, זה מסמן דבר מצחיק מעט, ז"א, הרי אף אחד כאן לא חושב שיש לגדוילים תוקף של סנהדרין, ולכן בשביל מה הכרכורים להסביר מדוע בית הועד ביבנה בכל אופן יש בו בחינת "סנהדרין", כשאפשר לומר אותם דברים גם על הרב אלישיב בעצמו?
עכשיו אני מקוה שהכל מובן, ונפתרה גם קושית ירוחם:
"האם "איגרות" הן הלכה מחייבת?"
שהיא באמת קושיה עצומה על דברי, ברור שהתכוונתי לפסוק כאן הלכה מאגרות חזו"א.
אגב, ירוחם, מה רוצים מהפנסיונרים, כל כך קשה לחשוב כשאתה בפנסיה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 16:27 |
|
| |
לץ
ללא ליצנות- למרות שאני תאורטית, כבר בפנסיה- אני עדין יו"ר פעיל של חברה, וחבר בכמה דירקטריונים,
אני באמת חושב שאני יעיל ותורם כמו בעבר- אם לא יותר- ומצדיק את שכרי בכבוד..כך אני חושב
- אבל האמת ,כשאני נתקל בכמה כוחות צעירים ורעננים,-ואפילו כאן בפורום- אני מתחיל לפקפק במה שאני חושב,
נדמה לי כי האגדות על צלילותם של כמה מהגדויילים, אולי נכונות, אבל בהחלט מוגזמות, כל לימדו אותנו להאמין.
בפר' ויגש- מספרת התורה, כי יוסף חילק מתנות לאחיו- "לאביו שלח כזאת",- מפרש רש"י, כזאת= שלח לו יין ישן- שדעת זקנים נוחה הימנה,.
למה זקנים אוהבים יין ישן? כי יין -כמה שהוא זקן יותר- הוא משובח יותר-, זקנים אוהבים את ההשואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 17:26 |
|
| |
ממה שהיה כתוב לפני:
בספרו אז נדברו חלק ג סימן עב עמ' קנו בהערה, מערער הר"ב זילבר על שימוש באגרות החזון איש כהוראה כללית לציבור, והוא כותב: "ואותו הדבר שכתבתי בקשר לפסקי החזוןאיש המוסרים איש מפי איש יש להתייחס נמי לאגרותיו בין מה שכבר נתפרסם ומה שלא נתפרסם אין לראות את כל האגרות כהוראתו לדורות מפני הנימוקים שנתבאר בפנים, שהרי אין ידוע לנו כל הנימוקים והמסיבות של השואל, שהרי ייתכן שהוראתו זו שייך רק להשואל בבחינת הוראת שעה, דמכיון שהחזו"א לא התכוון לחבר ספרי שו"ת במלא מובן המלה אין לראות את הכל כהוראו לדורות". וכן הוא כותב גם ב"אז נדברו" חלק יא סימן לו עמ' פח: "ועושה רושם כאילו החזו"א כתב האגרות חזו"א שהיום זה מופץ ומרבים לצטט ממנו וכל אחד מושך אצלו וחושב שמה שהוא חושב חשב ע"ז החזו"א,וידוע שכתב אגרת ליחיד וחסר לנו כל הפרטים אשר ע"ז השיב לו ובטח שהחזו"א לא חלם שיבוא יום ויעשו מזה ספר", וראו גם באז נדברו חלק יב סימן לד עמ' עח: "אלא שאגב כתבתי שאין לסמוך על אגרות החזו"א שרבים מצטטים ממנו".
ואכן בעיה זו מצאנו אצל מחברים אחרים אשר התלוננו שתשובותיהם הפרטיות נדפסו כהלכה לציבור, ראו למשל בשו"ת אבני נזר חלק או"ח סימן תקיז: "ב"ה יום ב' שופטים תרנ"ג לפ"ק פה סאכטשאב. שנית להרב הנ"ל, הנה הובא לפני את חיבורו בכורי שלמה אשר הדפיס. ובו תשובה אשר השיבותיו בעת הייתי בקראשניוויץ וגם אשר שלח אלי תשובה על מכתבי. לא ישרה בעיני על אשר הדפיס דברי תשובתי בלי רשותי. טרם אשים עיני עליו. אם ראוי להפיצו על פני תבל. וידוע דברי רמב"ם בתשובה. במה שאמרו בגמרא שהאומר דבר בצבור צריך לעיין בה בינו לבין עצמו ארבעה פעמים אך כאשר יפיץ על פני תבל אף אלף פעמים מעט. בשגם כי בעת כתבתי אליו ידעתי כי לא להלכה למעשה נתכוין רק לפלפולא בעלמא. לא כן כשיודפס יורו ממנו הלכה למעשה. אך מה שעבר אין. ויען ביקש להשיבו על דבריו. הנני לעשות רצונו. הגם שסתירת דבריו רובו מבואר בתשובתי עצמה. מכל מקום אשיבהו על סדר אותיות מה שנוגע לדבריי ...". וראו גם את דברי רי"ז שטערן, מחבר ספר "זכר יהוסף'', בראש השדי חמד חלק אסיפת דינים, (תעודות),שכתב במכתבו: "מצאתי בהקובץ הזה שהביא לדפוס ב' תשובות שהשבתי לו, אשר לא שיערתי בעת כתיבתם שיבואו לדפוס, לא כל הנאמר בכתב להשיב דבר לשואל למעשה, ראוי לחוק בעט ברזל לדורות …".
כשרבי ר' יוסף חיים זוננפלד נשאל (שו"ת שלמת חיים ל, סימן תקיט, עמ' ריט טור ב), אודות דברי הזכר יהוסף: "וצ"ע, ד"חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן". הוא השיב: "כנראה שאין ראוי להקפיד בזה".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2009 19:08 |
|
| |
אם הוחלט להעביר נושא, שיהיה..
|
|
|
|
|
