האם לא היינו מחשיבים צורת ביטוי כזו כלשון נקיה יותר?
נשלח ב-29/3/2016 13:37
בעל
ויבא אליה -מה לא נקי במשפט הזה? וידע אדם את חוה אשתו. יותר נקי. אנשים מרוב צניעות ירדו מהשכל הישר. להשאיר את הדבר למחשבתו של הקורא הרבה יותר גרוע. העובדה אנשים חושבים מלוכלך, אין כל חוסר נקיות במגע בין אדם לאשה. זה הבסיס לקיום האנושות.עודף הצניעות מקורה בעודף מחשבות זימה של המחמירים
יהודיה נכנסה לרבי ושטחה לפניו את צרותיה. במר ליבה התקרבה לרבי שישמע אותה טוב יותר. היא התקרבה והרבי התרחק. כך מספר פעמים. ואז פרצה בבכי ואמרה -אוי רבי רבי עולמי חרב עלי ומר לי מר. ואתה שטויות יש לך בראש. על מה אתה חושב?!
נשלח ב-30/3/2016 12:12
ויקחיה יכול להתפרש כשפחה ורק ויבוא מכריח נישואים והתורה רוצה לחומר שהם ילדים מנישואים
נשלח ב-30/3/2016 12:58
לאור החידוש שלך-למה הוא שלך לה את האתנן?
נשלח ב-31/3/2016 09:34
אתנן לבת שוע?
נשלח ב-31/3/2016 11:17
תלמיד. התחלפנו הפעם אני טעיתי חשבתי שאתה מדבר על הויא אליה אחר
לפי דעתי, לשון "ביאה" היא עצמה לשון כינוי בעלמא, וכמו שמצינו בפירוש אצל שמשון שאמר "אבואה אל אשתי החדרה", כלומר - הביאה נקראת כך על שום היות האישה יושבת בפנים בבית, והאיש בא מבחוץ אל הבית (בפסוק אצל שמשון - אל החדר) ואסמכתא יש למצוא בלשון חז"ל "הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה".
נשלח ב-31/3/2016 12:06
לפני שנים רבות כשהרבנית מסאטמר התאלמנה. הציעו לה לשידוך את הרבי מילובוויץ. מיאנה ואמרה כי היא אינה חפצה בביאת המשיח.
נשלח ב-31/3/2016 12:51
אליקים איך תסביר את השאלה אם תחילת ביאה קונה או סוף ביאה? ועדיין, מה זה מוסיף?
נשלח ב-31/3/2016 13:04
"איך תסביר את השאלה אם תחילת ביאה קונה או סוף ביאה?" משתמשים בביטוי-כינוי במקום במילה "ממש". לא הבנתי מה הבעיה. זאת אומרת, ברגע שאין מילה לזה (ראה ברמב"ם שאין בלשון הקודש מילים לדברים מגונים) - ממילא משתמשים במילה המושאלת בשביל לתאר את מה שאין לו מילה.