|
|
| נשלח ב-24/7/2015 01:32 |
 |
| |
אתמול כעסתי על התרנגול אשר בביתי לפי שהתענני בקריאתו, והכתיו במקלי, ורדפתי אחריו, עד שהבאתיו בחדר אחד חשוך, ואחר כך בכל יום ויום הייתי מכה אותו, עד שקרעתי עורו ושברתי עצמותיו, אחר כך הבאתיו בקדרה וכיסיתיו כראוי, ואחר שמת נעשה לו נס, ושבה אליו הרוח, והתחיל לקרא ולרנן כסדרו. והנה עתה מצאתי כל העניין הזה שנתנבא עליו ירמיהו (איכה ג' א'): "אני הגבר ראה עני", הוא התרנגול, שכן נקרא בלשון תלמוד, "בשבט עברתו", הרי המקל, "אותי נהג" (איכה ג' ב') הרי הרדיפה, "חשך ולא אור" הרי החדר החשוך, "אך בי ישוב" (איכה ג' ג') הרי הרדיפות האחרות, או שיאמר שהיה מגיס בקדירה, והיא מצרכי הבישול, "בלה בשרי" (איכה ג' ד') הרי קריעת העור ושבירת העצמות, "בנה עלי" (איכה ג' ה') הרי הקדרה, "במחשכים הושיבני - הכביד נחשתי" (איכה ג' ו'-ז') הרי הכיסוי, "גם כי אזעק ואשוע" (איכה ג' ח') הרי קריאת הגבר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 02:13 |
|
| |
אברם הרבה מתיקוניך נמצאים בנוסח קומראני ראה ויקיפדיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 09:03 |
|
| |
לא זכיתי להבין את הודעתך האחרונה, וכל שכן את זו שלפניה...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 11:16 |
|
| |
אברם האחרונה - מה לא מובן והקודמת היא ציטוט מויכוח עם נוצרי שרצו לראות בפסוקים אלו הוכחה למשיחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 11:41 |
|
| |
ואגב
חרב תאכלו (בחולם התיו וכו') כן נראה בגמ' בקידושין סג וכן בת"י.
ואצרף בכר כן פי' מלבי"ם.
כמעט כסדם כן פי' בגמ' בכ"מ וכן בת"י (ולא כמעט, כסדם)
ושביה מלשון שבי כן פירש (רימז דרש ?) כ"ק אדמו"ר 770 שבת חזון תשמ"א
ושבי' הם אלו שאינם עוסקים בתורה12, שהם בשבי' ממש [ושבי' מלשון שבי'13] בהגוף ונה"ב. וזהו ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, שהפדי' של העוסקים בתורה היא במשפט, ע"פ שורת הדין, משא"כ הפדי' של שבי' היא בתורת צדקה. והגם שגם פדייתם של אלו שהם בשבי' בהגוף ונה"ב תהי' ע"י התשובה, דאין ישראל נגאלין אלא בתשובה14 והבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ו(עי"ז) מיד הן נגאלין15 [ויש לומר, דזהו הקשר של הפירוש ושבי' מלשון שבי' עם הפירוש דושבי' הוא עושי תשובה (ושבי' מלשון תשובה16), כי פדיית שבי' מלשון שבי' הוא ע"י שיעשו תשובה],
- בספר ישעיהו יש הרבה (יחסית) שינויים בת"י לעומת נוסח המסורה (בעיקר לעומת הניקוד).
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 24/07/2015 11:50:58
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 12:01 |
|
| |
בער, איפה בקידושין סג?
אברם, הפעם הגזמת עם ההגהות. זכרה ירושלים חייב לדבר על ימי הפאר ולא על ימי העוני בהם היא נמצאת עכשיו, ותיקון אלגנטי בהרבה היה צריך להיות זכרה ירושלים בימי עניה ומרודיה. ארבע הדלתות לא משכנעות.
ישתרגו - אין שום סיבה לשנות לישתרג.
הבאת יום קראת - עתיד מוצג כעבר.
צעק לבם - הרסת את אחד הפסוקים היפים ביותר במגילה.
ע לפני פ - ידוע שהיתה בזמן בית ראשון שיטה שמנתה בסדר הא''ב את ע לפני פ וכן נמצא בכתובות עתיקות.
כל התרגומים תקנו אוטומטית לפי המקובל בזמנם.
ולא חלו בה ילדים - אסור לצחוק בתשעת הימים.
יזו במקור דמם מתו בחיש - כנ''ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 12:10 |
|
| |
אריאל 1 "קשים ... כחרבות" (מדובר שם על אוכל).
2-3 לא בדקת בקומראן (שציינתי) שגם הגהה זו ישנה שם באופן אחר.
____________________________________________________________
כ"ב א"ב יש בתנ"ך כנגד כ"ב אותיות.(6 באיכה 1 במשלי)
ועוד מי החליט שאמור להיות סדר לאותיות (כדי ללמד ילדים בשיטה הישנה ?).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 16:47 |
|
| |
בער - יפה! (=החידוש מהמלבי"ם, ועוד יותר מה'מדרש' של הרבי מליובאוויטש!)
לגבי קומראן, למה שלא פשוט תכתוב בצורה ברורה (ובניגוד לאופייך ה'תוספותי'-אילתורי, אני יודע) - מה בדיוק כתוב ואיפה???
אריאל - לא אני הגזמתי כמובן, אלא אותם גדולי עולם יושבי מגדל השן אשר בשטוטגארט, שמשפט כמו "הרסת את אחד הפסוקים היפים ביותר במגילה" נוגע לליבם הפּרוּסי כקליפת השום דאשתקד :)
!!!ordnung muß sein
ולגבי "אסור לצחוק בתשעת הימים" - חזק! אבל זה היה כ"כ מבריק, שלא חשתי לכך... ועדיין במקום בו אתה מוצא שחוקם, שם אתה מוצא חריפותם. מובטחני שלו היו יהודים, היו הופכים למקובלים או לפחות לדורשי גימטריות...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 18:31 |
|
| |
מגילת איכה מקומראן תיחשף לציבור התיעוד הקדום ביותר הידוע למגילת איכה וחלק מהמגילות הגנוזות המפורסמות מוצגים עד מוצאי ט' באב במוזיאון ארצות המקרא בירושלים מגילת איכה מקומראן, הנשמרת ביום יום תחת תנאי שימור מחמירים ברשות העתיקות, מוצגת לראשונה במוזיאון ארצות המקרא למשך ארבעה ימים בלבד, עד למוצאי ט' באב. מדובר במגילה שנמצאה במערות קומראן, במערה המפורסמת ביותר – מערה מס' 4, וכתיבתה מתוארכת בין שנת 30 לפנה"ס לשנת 70 לספירה. כאמור, המגילה לא הוצגה מעולם לציבור הרחב ועד כה נחשף אליה קומץ חוקרים בכירים ואנשי ציבור בלבד ועתה מתאפשרת הצגתה אודות לנדיבות רשות העתיקות. תנאי התערוכה (אקלים ואור) הותאמו במיוחד על מנת לאפשר את הצגתה לקהל הרחב ולאפשר עמידה בתנאי השימור של המסמך היקר מפז ואבטחה צמודה הוצבה לצידה למהלך שהותה במוזיאון http://www.inn.co.il/News/News.aspx/303012 על המגילה, מתוך אתר מקראנט (בערולאאדע – שים לב!): מגילת איכה 4Q111, נמצאה סמוך לחרבת קומראן במערה מס' 4. המגילה השתמרה במצב טוב יחסית על גבי שלושה פרגמנטים גדולים. המגילה מתוארכת לסוף המאה ה-1 לפנה"ס - המאה ה-1 לספירה. כתב היד שהשתמר מקביל לפרק א במגילת איכה, ובמקומות אחדים הוא משקף הבדלי נוסח מנוסח המסורה. אחד ההבדלים הוא חוסר ההקפדה על עריכת הפסוקים לפי סדר ה-א"ב
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14628
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 18:46 |
|
| |
אברם
אני אאריך
ראה אתר ויקיפדיה ערך מגילת איכה
תודה ושבת שלום
|
|
|
|
|
