מקושש העצים

שהמקושש עצים לא חילל את השבת, כדאיתא באחרונים, בשו"ת של הרב מלובלין154 (לא בעל ה"תורת חסד", אלא ר' מאיר מלובלין, בעל התקנה של לימוד דף היומי), שהטעם שבחר במלאכה דמקושש עצים, כיון שחלוקה משאר המלאכות בכך שחיובה אינו אלא כאשר צריך לעצים, אבל כשאינו צריך לעצים פטור155, וכיון שצלפחד עצמו ידע שלא הי' צריך לעצים, אלא כל רצונו אינו אלא שיתברר דין בתורה, נמצא, שלאמיתו של דבר לא חילל את השבת.

ומ"מ, כיון ש"האדם יראה לעינים"156, ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות"157, הרי כאשר באו עדים והעידו שראוהו מקושש עצים [ועכצ"ל שגם השתמש בהעצים, דאל"כ, היו העדים מעידים שלא הי' צריך לעצים, ובמילא לא הי' חייב מיתה, ואז לא הי' מתברר הדין דחילול שבת], חייבים ב"ד לדון אותו כמחלל שבת. וכך הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.

http://www.yiddishdictionaryonline.com
:-)

בינתיים תסתכל כאן עד שנמצא הסברה נוחה יותר:

בעיקר לך להערה 14:




וגם ראה כאן בלשון הקודש:

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/23/210&search=%d7%a9%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a9%d7%a9+%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9d+%d7%9c%d7%90+%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%9c

אכן מדובר במהרש"א בחדו"ג ובשילוב בטעות הבנה שלי.
יש קשיים במהרש"א הזה אבל לא זו הנקודה.
תודה.

אל תלך בבקשה.

כעת תן בבקשה ביאור לכל העניין ככה שפרימה תבין.

חחח, תודה על הדאגה, אזרחי  (-;