הרהור
המהר"י מינץ אשר כתבתי בשמו, את הטעם לברכות השליליות הוא הרב שמואל יהודה קצנלנבויגן בנו של המהר"ם מפאדובה, ולא המהר"י מינץ הראשון שאמו היתה נכדתו, הסברו הוא בספרו "שתים עשרה דרשות" (וניציא שנ"ד), הדרוש השני,
הוא היה הראשון שהסביר את הטעם מדוע הברכות הן בלשון שלילה, ראו ט"ז אורח חיים סימן מו ס"ק ד.
___________
שאלת למה לא הזכרתי את ה"התוועדויות של שמחה".
הם שם ב"שערי הלכה ומנהג", סעיף י (עמודים שיג-שיד) סעיף ששקדמו לו תשעה סעיפים אחרים:
א. לעלות לתורה.
ב. להוסיף בנתינת צדקה.
ג. להוסיף בכוונות התפילה.
ד. ללמוד המזמור תהילים החדש.
ה. להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות
ו. ללמוד מאמר דא"ח בע"פ.
ז. להוסיף בפעולה על הזולת-הפצת התורה והמעינות.
ח. להתבודד ולהעלות זכרונות, והצריכים תיקון, ותשובה ישוב ויתקנם.
ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף.
והסעיף האחרון
י. לערוך התוועדויות של שמחה.
האם השמחה היא, שיום הולדת הוא רק פעם אחת בשנה!
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/10/2007 5:29:17
|
|