וירא

אכן, בחלומות אכן רצף האירועים אינו הגיוני. אני מניח שאתה גם מקבל את דבריי כי בכלל מדובר בחלום של אדם הראשון שהתחיל בפרק ב (בניגוד לאברהם שבו אין שום רמז לחלום, על אדם כתוב במפורש שהוא ישן, ולא זו בלבד אלא שאכן בשום מקום לא כתוב שהתעורר!). כך נוכל להסביר את כל הסתירות בכל התורה, ובכלל את כל הקושיות, כי הרי אין לצפות מהתורה שתהיה הגיונית אם היא בעצם חלום.
אברם העברי בטוח ישמח מהרעיון הזה.

כיוון שנשאו את שמי לשווא, הריני לצטט מה שכתב דרום_חוקר באשכול המקביל באותו עניין:

כותב התורה האמין אמונת אומן, שמלאך יכול להגשים את עצמו, ומעולם לא חשב שמלאך הוא הכח המדמה כדברי הרמב"ם. ומה שנאמר וביד הנביאים אדמה, ביאורו שיש נבואות שהם אכן בדמיון הנביא, אולם אין זה אומר שכל נבואות הנביאים הם בדמיון, אלא יש נבואות שהם במציאות בצורה מוחשית. וכל המעשים בספר בראשית המספרים על מפגש עם מלאכים, אירעו במציאות, וזו היא אמונתו של כותב התורה.

מה עניין ספר היובלים לכאן?

ה"המספיק: של ר"א בן הרמב"ם כותב במפורש כי אירוח המלאכים ע"י לוט היה בחזיון ולא במציאות. 

ואביו כתב בפרוש כי המלאכים שבאו לאברהם לבשר לשרה היה בחיזיון ולא במציאות

לפי הרמב'ם אין כלל מציאות של מלאכים- מלאכי עליון..

אין כל הפסד גשמי. אבל יש הפסד רוחני גדול.
רק לחשוב שיש בעולם עוד כוחות . חוץ מה'
לחשוב שה' צריך עוזרים  הוא לא יכול להסתדר לבד.
יש מלאכים של ה' בעולם השליחים הגשמיים שלו
הרופא המרפא. איש הצלה המציל. הידידים העוזרים לך בשעת מצוקה 
הנותן צדקה לעני בשעת דוחקו וכו וכו כולם מלאכי ה'.עושים את שליחותם ושליחותו
בלי כנפיים ובלי רגלי עגל.