|
|
| נשלח ב-23/11/2017 08:49 |
 |
| |
לאה קוראת את שם בניה על שם מעמדה מול רחל ויעקב עצמו, ואילו את שם בני שפחתה היא קוראת על שם מעמדה בפני עצמה לעומת זאת, רחל, שהיא עקרת הבית - קוראת את שם בניה על שם מעמדה בפני עצמה, ואילו את שם בני שפחתה היא קוראת על שם מעמדה מול לאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2017 08:50 |
|
| |
רחל ולאה אומרות על לבן "הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו"
ויש לשאול הלוא זה היה "רעיון" של יעקב לעבוד שבע שנים עבור הנישואין עם רחל. אבל מצד האמת זה לא קשה כלל, כי אדרבה, הרי הדבר מקובל ומובן בפרט בימיהם שהאדם נותן איזה דבר עבור המחותן, אלא שלבן עשה מצוות "חבילות חבילות" ומכר את בנותיו במבצע "אחד ועוד אחד" וזה ודאי מראה על זלזול חמור בבנותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2017 11:15 |
|
| |
עקרת הבית אינו עיקר הבית כפי שרבים נוטים לטעות ולחשוב. עקרת הבית פרושה העקרה של הבית. ורחל היתה עקרת הבית לפני לידת בניה. לאחר לידת בניה היא רכבר לא עקרת הבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2018 14:15 |
|
| |
המונח עקרת בית לא נזכר בהקשר של רחל , בפעם הראשונה שהוא מוזכר זה בתהילים, ומשם יצא הפירוש שאשה שהיא בהית נקראת עקרת בית ועליו הלבישו את הדרש דרך רמז שהיא עיקרו של בית .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2018 15:02 |
|
| |
,תלמיד
כשמצטטים מילה ופרושה מצטטים את ההקשר בה נכתבה המילה.
תהלים פרק קיג(ז) מְקִֽימִ³י מֵעָפָ³ר דָּ¡ל מֵֽאַשְׁפֹּ§ת יָרִµים אֶבְיֽוֹן: (ח) לְהוֹשִׁיבִµי עִם־נְדִיבִ¡ים עִ§ם נְדִיבֵµי עַמּֽוֹ: (ט) מֽוֹשִׁיבִ¸י׀ עֲקֶ¼רֶת הַבַּ§יִת אֵֽם־הַבָּנִµים שְׂמֵחָ§ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ:
מה הקשר לפסוקים האחרים כדבריך?
מדובר על שינויים מהותים של אנשים במצבם
עקרת הבית - העקרה שבדרך כלל עוזבת את ביתה ומסתובבת לבבות קברים רופאים וכ'
היא חוזרת הביתה והיא אם לבנים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2018 15:03 |
|
| |
ירוחםשם
| ירוחםשמ כתב: |  | ,תלמיד
כשמצטטים מילה ופרושה מצטטים את ההקשר בה נכתבה המילה.
תהלים פרק קיג(ז) מְקִֽימִ³י מֵעָפָ³ר דָּ¡ל מֵֽאַשְׁפֹּ§ת יָרִµים אֶבְיֽוֹן: (ח) לְהוֹשִׁיבִµי עִם־נְדִיבִ¡ים עִ§ם נְדִיבֵµי עַמּֽוֹ: (ט) מֽוֹשִׁיבִ¸י׀ עֲקֶ¼רֶת הַבַּ§יִת אֵֽם־הַבָּנִµים שְׂמֵחָ§ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ:
מה הקשר לפסוקים האחרים כדבריך?
מדובר על שינויים מהותים של אנשים במצבם
עקרת הבית - העקרה שבדרך כלל עוזבת את ביתה ומסתובבת לבבות קברים רופאים וכ'
היא חוזרת הביתה והיא הופכת אם לבנים
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2018 03:04 |
|
| |
לא ברור מה זה קשור לפרשת ויצא.
אבל אם כתבת את זה כאן , הרי שגם הפירוש לך הוא לא פשט. אכן כוונת הפסוק היא מושיבי עקרת, הבית. ואז אם הבנים שמחה, שהעקרה כעת תשאר בבית לטפל בילדים. אבל לא שמה של העקרה היא עקרת הבית. רק מהשאלה נלקח הלשון הזה לתאר אשה שנמצאת בבית ועליו הלבישו את הפירוש דרך רמז שהיא עיקרו של בית.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2019 11:30 |
|
| |
לקראת פרשת ויצא הרווייה בנסיעות ונישואים,
מצ"ב מקבץ חידושיי בדבר מסעות האבות ונישואי האמהות, המראה את הקשר הסמוי בין
לוח העמים, למסעות הגיאוגרפיים של האבות, וליחסי הגברים והנשים בספר בראשית –
בבחינת מדרש מקראי שהוא-הוא עומק פשוטו של מקרא, כמובן:)
מסעות האבות ונישואי האמהות – חלק א
מסעות האבות ונישואי האמהות – חלק ב
נ"ב
לקינוח, כל פוסט כולל בסופו שיר אחד מזמרת יוון, כולל תרגום ללשון בני עבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2019 09:43 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | בראשית פרק כח
(יט) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה:
למה הכתוב בא לספר לנו מה היתה שמה לראשונה? מה הדבר בא להוסיף?
|
|
מצאת את "העיר" לוז?
|
|
|
|
|
