מהות המיסטיקה והשפעותיה ההלכתיות

אזורי יקר,

כתבתי בידיעה מהגמ' והמ"ב כתמיהה על המ"ב.

הנקודה בגמרא היא חלק מרשימת דברים עליהם כתוב "דמו בראשו" שמובן שהם כתובים בדרך אגדה. [מסתבר שאם היה ממש פיקוח נפש לא היה המ"ב מתיר בבית מדרש.]

ראה גם בתוס' שם שמדמה לגמ' שבת על דם נידה שלהאכילו לחתול יש סכנה למאכיל. גם שם מסתבר שזה נובע מהתחושה של זלזול ב"בא מן האדם"! וצ"ע.

הודעת ליטוואך מועברת מאשכול "הבהרה":


למימוני

תוכל באמת לסכם את הביקורת שיש לך על מה שאתה מכנה היותה של המיסטיקה בלתי נשלטת ולא נתונה לביקורת שכלית (החלק הראשון של המשפט נשמע לי לא ביקורתי), בהודעה אחת מסודרת?
אתה הרי אינך חושב ברצינות שאפשר להחזיר את היהדות קדימה לימים של רבנו יעקב עמדן.
הימים של הפולמוסים וההתקפות בין חסידים למתנגדים, מאחורינו. אתה חייב להיות מודע לעובדה כי גם הגר"א מוילנה וגם הגר"ח מואלוז'ין כתבו ספרים על דרך הנסתר.
מה תגיד על פירוש הגר"א על שיר השירים? מה תגיד על "נפש החיים"? ומה תגיד על ספר שמירת הלשון של החפץ חיים? נראה לי שאתה מנסה לטפח נקודת השקפה בתוך היהדות החרדית ש (סלח לי על הנימה) לא ממש שייכת אליה. עובדה היא שככל הנראה היא מעולם לא היתה שייכת אליה, וראה הדוגמאות הספורות לעיל.

ליטוואך

בתודה מראש על תשומת הלב.

תודה לך.

ליטוואך

ליטוואך

שאלת כמה שאלות.

א. המרכיב המיסטי הבלתי נשלט - כן, זה קיים בכולנו. וזה נובע מכמה סיבות. אבל למרבה הצער לא סיימתי להקיף את הנושא. אני יכול להציע רק כמה הערות ותובנות:
המקור הוא כוח הדמיון - אבל איני יודע לאפיין את כוח הדמיון בתוך כוחות הנפש ואני נאלץ להסתפק בהבנה אינטואיטיבית של מונח זה.
המיסטיקה מונעת גם על ידי הצורך האמיתי של האדם להתחבר לאלקים, וגם על ידי שאיפות פסולות של מגיה - השגת תוצאות על ידי לחיצת כפתורים - מצד אחד, ושאיפה לצפות ב"רזים עליונים" מצד שני, גם אם הם אינם קיימים כלל...

דוגמא לדבר, היה אחד המקובלים המפורסמים שכתב כי יוכל לדעת כיצד נראה עולם עליון של מעלה, שהוא מכוון נגד גוף האדם מלמטה... ואף באחד מחיבוריו קונן על כך שבדורות האחרונים - יחסית אליו - שוב אין צפיה ברזים עליונים כמו פעם.

אמנם, אותם מנגנוני חשיבה שמאפשרים לנו להשיג ידע אמיתי, ידע מדעי, ידע תורני ועוד, בשימוש לא נכון שלהם, מביאים לתופעות הפסולות של המיסטיקה הטועה והמטעה.

צר לי שאיני יכול לספק תמונה מגובשת יותר. אין לי. עדיין לא.

ב. האם ניתן להחזיר את ימי רבי יעקב עמדין? וכי השתוקקתי לכך? גם איני מכירם די הצורך כדי לומר אם הם טובים או רעים. ונאמנו עלי דברי התורה "אל תשאל מה היה לימים ראשונים כי לא מחכמה שאלת על זאת".

אם אבקש להחזיר ימינו כקדם, הרי זה יותר אחורה... לא על חשבון ההתקדמות שהיתה בינתיים בעולם ובעם ישראל, אלא על חשבון הירידה שהיתה בגויים ואצלנו גם יחד. ויש להאריך בזה.

ג. יש הבדל גדול בין ספרי הגר"א בקבלה לבין הליקוטים שכלל הח"ח בספרו. הגר"א האמין בקבלה ועסק בה. הח"ח - לא עסק בקבלה, עד כמה שידוע לי, אך לא היסס להשתמש בה לצורך חיזוק האמונה אצל העם (זה הרושם שלי, אך יתכן שאני טועה).

כיון שה"קבלה" ניתנת לפירושים רבים ושונים, שכולם נאמרו בה, קצת קשה להתייחס לשאלה אם מי שמאמין ב"קבלה" צודק. צריך קודם לברר מה הוא בדיוק טוען, ואז אפשר לבדוק יותר.

למשל, האם מי שמאמין ב"קבלה" טוען כי:

א. יש שרשרת היסטורית של סודות התורה ממשה רבנו ועד לגר"א.
זו טענה לא נכונה עובדתית, בניגוד לטענה שיש מסורת סודית ממשה רבנו - טענה שלא ניתן להוכיח אך גם לא להוכיח את היפוכה.

ב. הזוהר נכתב בידי רשב"י - עיין באשכול על קדמות הזוהר.

ג. כל המקובלים מסכימים זה עם זה - הם עצמם מודים שלא.

ד. בחינה של הקבלה בתקופותיה השונות - הבהיר, אבולעפיה, הזוהר, האר"י, הגר"א, הרמח"ל, הרש"ש - מראה כנראה הבדלים רבים ועמוקים. אבל צריך ידע רב להוכיח זאת - ואין לי - וגם אם מראים טקסטים מפורשים, כיון שתמיד אפשר לפרש כל דבר ברמות שונות - וזה נעשה - איך אפשר להוכיח שיש סתירות באופן חד משמעי?

אמנם, בעיני בקבלה יש חיצוניות ויש פנימיות (לא במובן הקבלי). החיצוניות - הטענות ההיסטוריות למשל, כמו הטענה על קדמות הזוהר - הן כמעט מוכחות כשקר. לעומת זאת, המסר הפנימי נעלם ממני, אז איני יודע להכריע לגביו מאומה. אני אמנם מכיר כמה פרשנויות שלו, ועל כל אחת מהן יש לי השגות ואי הבנות. זה כמובן יכול רק להוכיח את בורותי יותר מאשר את חולשת הטענות והמסרים האלו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו