| נשלח ב-6/12/2007 00:22 |
 |
| |
ליל שימורים
לא "לילה לבן" בטירונות
לא "מישמר" בליל שישי בישיבה
לא שבועות ולא הושענא רבא
סוף סוף הצלחתי לקחת מהילדה שלי את הארי פוטר החדש... הארי פור ואוצרות המוות, טרי-טרי מחנות הספרים
[מזל שיש לה מחר בית ספר, ויכולתי להכריח אותה ללכת לישון...]
מה עוד יבקש לו האדם?
"שני הגברים הופיעו משומקום, במרחק מטרים אחדים זה מזה, בשביל הצר המואר באור ירח".
לא, איני מתכוון להקליד את כל 683 העמודים. רק לקרוא אותם.
[ווטו, מיימוני ומיכי מתייעצים באישי, מה קשר יש לאשכול זה ולפורום...
נו נו, הרי זה פתח לאשכול על כתבי הארי, משמעות המוות, מציאות הכשפים בעולם, ספרות יפה....]
ליל מנוחה לכם.
אם תראו מחר גבר ועיניו טרוטות אך חיוך על פניו, אימרו לו "בוקר טוב, השכן"...
על סיום המסכת תתקבל הודעה בנפרד.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 00:57 |
|
| |
מסר ערכי נוצרי למדי
אגב, אסלן מנרניה עשה זאת לפני הארי פוטר ובדרך מגושמת הרבה פחות
_________________
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 07:08 |
|
| |
אחשל,
בהחלט.
אבל סיפור טוב הוא טוב גם כשהמסר שלו (ובודאי שאין רק מסר אחד ברור, בסיפור טוב) בעייתי...
[עיין כאן למשל. ספרים מומלצים בחום, בעיקר הראשון (ותודה לחבצלת שהביאתני עד הלום...). שמעתי שיש עכשיו סרט, אבל טרם ראיתי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 11:23 |
|
| |
אח שלי,
המסרים שעוברים בהארי פוטר על חברות, על נאמנות, על אמירת אמת ועוד, אינם נוצריים יותר מאשר יהודיים. המסר נתון, אתה כקורא תחליט על איכותו ["נוצרי" מול "יהודי"]. לעזרה בבחירת דרכך הפרשנית, תוכל לקרוא באשכולו של מיכי, האם ישנה מגמת התקדמות מוסרית בעולם, ומה משמעותה?.
מה שדווקא צד את עיני הוא, שהספר חף מכל איזכור של טקס דתי או אמונה דתית. חג המולד מוזכר בהקשר של חופשה או סעודה, ומלבד זאת אין לקוסמים - וגם לא למוגלגים - כל דת, אמונה או ריטואל.
ההשוואה לנרניה היא כמו ההשוואה של אמשלום למצפן הזהב - ענין של טעם.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 11:39 |
|
| |
[שכני היקר,
ההשוואה היחידה שעשיתי היתה ברמיזתי לכך שכולם סיפורים טובים (בעיני). זה מכנה משותף די רחב...]
תוקן על ידי אמשלום ב- 10/12/2007 11:40:08
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 13:31 |
|
| |
אמשלום
<אבל סיפור טוב הוא טוב גם כשהמסר שלו (ובודאי שאין רק מסר אחד ברור, בסיפור טוב) בעייתי...>
זה
נכון אבל אחי בדיוק התכוון להיפך. שגם אם הסיפור איננו "טוב" (מה זה?) הרי
נער שקורא בו יוכל לספוג ערכים המוטמעים בו. על כך הערתי את הערתי ופה
הודית במו מקלדתך שהמסר עשוי להיות "בעייתי"
אין לי בעייה עם מסרים
נוצריים מסויימים ואינני רואה אותם כ"בעייתיים" (את הרי יודעת מיהם
תלמידי שומעי לקחי, כך שאין מה לחשוד בי...) אבל לא כל
דבר שאני עוסק בו במסגרת מחקרית כבוגר ראוי להיות טקסט הלוקח חלק בחינוכו
של נער שזה עתה עסוק בעיצוב אישיותו.
ואם תקראי את הערתי הקודמת
בעיון תראי גם שלא את המסר שבסיפור אני מבקר כי אם את איכותו של הספר,
שלדעתי כתוב באופן מותח אך הקומפוזיציה של חומרי הסיפור, אסוציאציות וערכים
שמקורם מחוץ לטקסט היא קצת מגושמת ופרימיטיבית. לשם השואה הבאתי את אסלן
מנרניה שמשיג את נצחונו המוסרי, וממילא גם הפיזי, בדיוק באותם אמצעים כמו
הארי פוטר, אך המסר עובר כאן בחינניות רבה יותר ולכן גם יותר משכנע.
(ודרך אגב, גם ההוא שעשה כך לפניהם עשה את זה יותר בחינניות, אבל זה לא חכמה כי הוא היה הראשון, וחוץ מזה הסיפור שלו עוד לא נגמר)
_________________
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 13:38 |
|
| |
.
דוקא המצפן הזהוב הוא דוגמא מצויינת.
מול נרניה הנוצרית עטורת הזהב, המצפן הזהוב מציג אלטרנטיבה אתאיסטית, או לפחות - אנטי-דת-ממוסדת.
רולינג סתם מעבירה את הזמן בכיף. זה כל כך רע?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2007 16:08 |
|
| |
אחשל,
הבנתי. לא מסכימה (עיין בדברי למואדיב להלן), אבל הבנתי.
עברנו להמלצות, אה? 
מואדיב,
אתה צודק לגמרי.
אני לא זוכרת אם זה כך גם בספר הראשון בסדרת "חומריו האפלים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב ), אבל בספר האחרון (והגרוע מכולם, לענ"ד, ודוקא בגלל שהוא עסוק במסר/ים יותר מבסיפור, וזה מתכון ידוע לכשלון ספרותי...), יש איזה נופך דתי מעט דוחה ולא מעט מכביד. אגב, לא רק בספר האחרון, יש איזו התייחסות אל המדע כאל דת בפני עצמה, לא פחות מסוכנת מכל דת אחרת (אני יודעת שיש כאן כאלה שזה יישמע להם כמו המלצה - לא טעיתם...).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 13:14 |
|
| |
הקדשתי ת'שבת למצפן הזהוב. ספר דפקא די פסדר. אני מניח, שגם פה יש ענין של טעם אישי. אבל להגיד שיותר טוב מהארי פוטר? נו במת!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
