ויגש

2. אז למה כותבים אותם? 
3. לא נכון. 70=33+16+14+7

(אני מניח שהחלפת בין 2 ל-3)
2. אני יכול לשער שכותבים אותם כדי למנות במקומם את חצרון וחמול שקמו על שם אחיהם המתים, ומונים אותם על אף שדי ברור שהם עדיין לא נולדו.
3. התכוונתי כמובן פרט ליוסף ובניו שלא יורדים כעת למצרים ומוזכרים מיד, וזה יוצא 66 (כשכתבת 70 ומנית 33 אז כללת גם את יעקב). זה פשוט מה שכתוב בפסוק - כל הנפש הבאה (במלרע, שלא כדבריך שאתה מונה את יוסף) ליעקב מצרימה יצאי ירכו.
4. לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה ולמה אתה מאשים אותי בכל מיני האשמות במקום להשאיר רק את הטענות לגופו של עניין. אנסה להתייחס למה שהבנתי. המילים המיותרות לכאו' "בכר יעקב ראובן" מביאות את שמו של יעקב. אמנם בהמשך לא נאמר על כל אחד מבניו שהוא בניו, אבל זה נאמר על הבן הראשון בתחילת הרשימה, ועובדתית כעת יעקב נזכר ברשימה. "יעקב ובניו" זו תמורה איך שלא תסתכל על זה, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך. בכל אופן זה דווקא מתפרש בפשטות כי הביטוי "בני ישראל" בד"כ דווקא לא מתפרש בנים של איש שנקרא ישראל אלא כעם ישראל. לא הבנתי למה התכוונת בזה שאין המשך למילה "ובניו" כאשר ההמשך דווקא מפרט את בניו. איני יודע לפי מה אתה קובע שראוי להזכיר את בניו בפני עצמם במפקד; אני לא רואה בזה שום בעיה.

אגב, דבריך ששאול הוא לא 'ממש' בן משפחה נסתרים לכאורה מהעובדה שיצאה ממנו אחת ממשפחות השמעוני.

מוזר שאתם מתווכחים על קוצו של יוד כשיש לפחות שגיאה ברורה אחת בנוסח שלפנינו (מו, כא): "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן..." ועפ"י תרגום השבעים יש לקרוא "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל ויהיו בני בלע גֵּרָא וְנַעֲמָן" ומתיישב הקושי העצום איך בנימין הצעיר הספיק ללדת כ"כ הרבה ילדים (נכדיו נולדו כמובן אח"כ, אלא ש'הוכנסו' לפה בדיעבד ואכמ"ל) + מסתדרת קצת ההשוואה לבמ' כו, מ שם נאמר: (כו, מ): "וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן" + ההשוואה לדה"א ח שם נאמר:
א וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי. ב נוֹחָה הָרְבִיעִי וְרָפָא הַחֲמִישִׁי. ג וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד. ד וַאֲבִישׁוּעַ וְנַעֲמָן וַאֲחוֹחַ. ה וְגֵרָא וּשְׁפוּפָן וְחוּרָם.

אגב, גם בפס' שציטטתי לעיל יש טעות ברורה בנוסח (לא יודע מה רצו מבנימין דווקא...):
"וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי" וברור שצ"ל "וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן לארד מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי" (כך הוא בשומרוני, בשבעים (כת"י), ובוולגטה)

יש

2. מי שאמור לקום על שם האחים המתים הם פרץ וזרח ולא חצרון וחמול
3,4.אם אינך מבין את דבריי, אז כנראה אין טעם להמשיך בדיון. 

אברם
אתה אמור להכיר את הכלל של העדפת הקשה. בכל אופן, לא רואה קושי בהעמדת 10 ילדים, נניח בגיל 28, כאשר ייתכן שהם מכמה נשים. כמובן שהקושי מרשימות אחרות הוא נכון.

אליקים
פרץ וזרח הם אחים של ער ואונן ולא ברור עד כמה הם יכולים לקום על שם המתים. ליהודה היו 5 ילדים ו-5 משפחות, כך שבהחלט אפשר לראות את חצרון וחמול כתחליפים לער ואונן. בכל אופן, גם בלי זה אני לא רואה שום קושי בעובדה שהם נזכרים כאן - כאשר מונים את בני יעקב יש היגיון לכתוב גם את מי שלא נמצא ולומר שהוא נעדר ולמה.