|
|
| נשלח ב-26/12/2015 18:14 |
 |
| |
הדחת ראובן
בפרשתנו מתרחש אירוע פוליטי חשוב מאד בתולדות ישראל - הדחת ראובן מהבכורה.
באירוע זה יש שני חלקים: הדחת הבכור ובחירת הבכור החדש. הסיבה להדחת הבכור נאמרת במפורש בדברי יעקב ומסוכמת בדה''י - ראובן בא על בלהה. יעקב, כדרכו, נמנע מלהעניש את ראובן במקום אבל שמר את החשבון לשעת כושר.
כאן התעוררה השאלה את מי לבחור במקומו. ע''פ הנראה בברכת יעקב, וכפי שהבין זאת גם דה''י, חולקה הבכורה לשני הטוענים הסבירים ביותר - הבן הגדול ביותר אחרי ראובן והבכור לאשה השנייה. הבן הגדול היה יהודה, כי שמעון ולוי לא התאימו למעמד, והוא זכה למלוכה ('ישתחוו לך בני אביך'), יוסף, הבכור לאשה השנייה, זכה בבכורה לנחלה וקיבל שני חלקים בנחלת א''י, שהוענקה ליעקב. יתכן שגם לו העניק יעקב זכות למלוך והיא רמוזה בכינויו 'נזיר אחיו' נזיר מלשון נזר.
יעקב, שמאז ומעולם היה דיפלומט מבריק, בחר להוגיע על כך ליוסף באותו מעמד בו השביע אותו לשאת את ארונו ארצה.
סיבה נוספת שהשפיעה ברקע המאורעות רמוזה בדברים 'לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור'
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2015 18:58 |
|
| |
אריא
(יד) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר:
יעקב אבינו הדיח את מנשה למקום השני כי הוא היה בכור. רק בגלל שהוא היה בכור ושום סיבה אחרת.
מראשית הבכורים הודחו לאורך כל הדורות. קין ישמעאל עשיו ראובן מנשה .ויש להרחיב בנושא.
(י) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים:
(יא) וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:
אבל גדול למצריים? משפחה גדולה שישבה בארץ. נשיא אלוקים אתה בתוכנו. ברוך אלוקים. חיתת העמים היתה עליהם וכוו' ואבל גדול למצריים? מה קורה פה?
יש להניח כי כבר אז כלי התקשורת היו מהשמאל וכותבי הארץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2015 20:04 |
|
| |
כי משמש בארבע לשונות
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2017 23:57 |
|
| |
יעקב מברך ששלושה מבני הגבירות ושלושה מבני השפחות בברכות חכמה גבורה ועושר. ואחד מבני לאה, אחד מבני רחל, ואחד מבני השפחות זכו כל אחד מהם לשלושת הברכות ביחד. וראובן שמעון ולוי שלושתם קיבלו תוכחה כ"א על אחד העניינים הללו של חכמה גבורה ועושר.
וזהו פרטן:
נפתלי נותן אמרי שפר, זהו חכמה. גד גדוד יגודנו, זהו גבורה. מאשר שמנה לחמו, זהו עושר.
יששכר חמור גרם, דרשוהו רז"ל על חכמה, ואף לפי פשוטו הלוא כן נאמר "וירא מנוחה כי טוב", וודאי שאם מברכו בכך שראה כי טוב, ודאי מברכו שראה נכונה - פירוש שבחכמה ראה.
בנימין זאב יטרף, זהו גבורה. זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על צידון, זהו עושר.
יוסף נתברך "ותשב באיתן קשתו", זהו גבורה. "ברכות שמים מעל", זהו עושר. "ולקודקוד נזיר אחיו", זהו חכמה, שנאמר "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים".
יהודה נתברך "גור אריה יהודה", זהו גבורה. "לא יסור שבט מיהודה", זהו חכמה. "אוסרי לגפן עירה", זהו עושר.
ברכת דן אבאר בפירוט, "דן ידין עמו", זהו חכמה, "יהי דן נחש עלי דרך ... הנושך עקבי סוס", זהו גבורה, "לישועתך קיויתי ה'", זהו עושר, שהחכמה והגבורה ביד האדם ללמוד בעצמו או לחזק עצמו, אבל העושר תלוי ועומד תמיד, שיכול להשתנות במצב העושר ועוני מקצה לקצה, להעני ושוב להתעשר, ועל כן תולה ברכה זו בישועת ה'.
ושלושת התוכחות, הלוא הם: ראובן "פחז כמים", על דבר החכמה. שמעון ולוי, על דבר הגבורה והעושר, שנאמר "בני יעקב באו על החללים ויבוזו העיר אשר טימאו אחותם".
ואעפ"כ שב ונתן להם מקום מבורך ביציאת מצרים, שבייחוס משה ואהרון לא משה ואהרון לבדם מנה, אלא מנה השבטים שנאמר "אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל וגו'", ואע"פ שמנה השבטים לא מנה אלא ראובן שמעון ולוי שכאן קיבלו תוכחה, ושם נאמר להם עלה הנה, לעמוד לפני גדולים עם משה ואהרון.
ואם יעזרני ה' אוסיף עוד לכתוב שם בייחוס ראובן שמעון ולוי, ויהי הדבר ללמד על דבר התיקון הרמוז שם, שמנה שם שמות בניהם, כי הבן ברא כרעיה דאבוה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2018 10:01 |
|
| |
| קעלעמר כתב: |  | הודעה של שטיינר:
הנה החידה לפרשת ויחי:
בִּשְׁלֹשָׁה הָלַךְ הַסַּבָּא
בִּשְׁלֹשָׁה, וְעוֹד אֶחָד
וְשׁוּב נִפְגְשׁוּ לְהַבָּא
לְכָבוֹד לֹא יֵחַד
וְהָרְבִיעִי, הוּא וּבָנָיו
אֶל חֲמִישִׁי נִדְמִים
וְעִם רְבִיעִי וּמַעֲיָנָיו
עוֹשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים
כאמור בפרשת ויגש, כל השורות מרמזות לפרושים ומדרשים המופיעים בפרש"י על פרשתנו.
שמחוני נא בפתרונותיכם
רודולף
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2018 02:07 |
|
| |
"בן פורת יוסף" נראה ש"פורת" הוא משורש פר"ת, כמו נהר פרת, ופירשו חז"ל לשון שמימיו פרין ורבין ומברין, וכן נאמר וידגו לרוב
"בן פורת עלי עין", עין הוא המקום המרכזי, כידוע, העומד לעין כל, ורצה לומר שכן יוסף הוא במקום מרכזי בקרב הציבור,
"בנות צעדה עלי שור", פירשו חז"ל שבשעה שהיה עובר לפני העם למינוי מלכותו, היו בנות מצרים עוברות על החומה שנקראת "שור", להסתכל, וכן "שור" הוא לשון ראייה והוא מעניין"עלי עין", ועוד יש לומר ש"בנות" הוא שם כוח המשנה לכל דבר, חשבון ובנותיה, יעזר ובנותיה, בת עמי, בת מצרים, ורצה לומר שהוא במרכז המרכז את הכל, כמו חשבון ובנותיה יעזר ובנותיה, וכן משנה
"וימררוהו" רוצה לומר אע"פ שהייתה לו כל הטובה המוכנה הזו, מ"מ באו אנשים ומיררו את חייו
"ורובו" לשון ריב - בבי"ת לא דגושה, שמיררו את חייו ועשו עימו ריבים
"וישטמוהו בעלי חיצים"
אבל הוא השיב מלחמה שערה
"ותשב באיתן קשתו" כנגד "בעלי חיצים"
"ויפוזו זרועי ידיו" ר"ל שהיו ידיו ידי זהב שכל אשר יעשה יצליח
מניין הייתה לו זאת "מידי אביר יעקב" הוא הקב"ה א-ל עליון
"משם רועה אבן ישראל", הוא הקב"ה, שרועה את ישראל, וקראם "אבן ישראל", כמו "אבן העזר" "אבן האזל", והוא גלעד העומד לסימן תמיד וכן ישראל עומדים תמיד לפני ה' "הלוא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי", אלו ישראל העומדים לגלעד, "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים", ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד, והיא האבן, והוא כעניין "האבן הראשה" שהזכיר הרמב"ן ועל כן אמר "משם רועה אבן ישראל"
"מא-ל אביך ויעזרך" וכו'
"ברכות אביך גברו על ברכות הורי" ר"ל ברכות אביך שנתברך גברו על ברכות הורי אביך שנתברכו, ויותר נראה פירושו ברכות אביך שמברכך גברו על ברכות הורי שברכוני, עד היכן, "עד תאות גבעות עולם" כידוע לשון והתאויתם לכם תתאו לכם, לשון אתא שעד שם לא כלה הגבול, וכמ"ש בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ
"תהיין לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו" פירוש תהיין הברכות האלו כולן של ברכות אביך גברו על ברכות הורי כל ברכות אלו עם הברכות שהוזכרו למעלה כולם תהיין לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2020 07:17 |
|
| |
תלמידטועה
ברכת גד מפורשת ע"י אונקלוס כמכוונת ליציאתם לפני העם לא"י המערבית וחזרתם למזרח.
אם זהו פשוטו של מקרא עולה כי משה ובני גד (שידעו מן הסתם את פשוטו של פסוק) דנו (בסוף חומש במדבר) בנושא שסופו היה ידוע מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2021 23:20 |
|
| |
בברכת יעקב למנשה ואפרים: "ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק" (בראשית מח, טז)
רבינו בחיי בראשית יח, לג, וכן בדעת זקנים מבעלי התוספות בראשית מא,נב,
אפרים על שם אברהם ויצחק, "כאלו אמר אפרים: שני אפרים, אפרו של אברהם ואפרו של יצחק".
יוסף קרא לבנו מנשה על שם גיד הנשה של יעקב אביו, לכן הקדים אותו לברכה.
אך יעקב הקדים את אפרים, שבו נרמז שם אביו יצחק.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2021 10:27 |
|
| |
ידע יעקב אבינו שמתחילה גלות ארוכה וקשה. לכן הקדים את כי הפרני בארץ עוניי. שיהיה לפחות הפרייה. ולא ח'ו נשיה.
|
|
|
|
|
