שמות

בנ"י נצטוו בפרשה, ךכארוה עם פבח מצרים על ענייני חיוב עבדים וגרים בקרבן פסח.
בהנחה (סבירה) שלבנ"י, עבדים שבעבדים, לא היו עבדים משלהם, הדבר צ"ע ובפרט לדעת הרמב"ם שצווי לפני מתן תורה אינו מחייב. בתקופה שלאחרי מתן תורה (מילא צויי שבת במרה חייבו זמנית, עד מתן תורה, אבל צווי זה לא הועיל מאומה).

לפי הירושלמי כן היו להם עבדים