מכונים חרדים מול מירוחניקים, מי עדיף?

המכונים התורניים נחלקים לשנים.
יש את החרדים ויש את המיזרוחניקים.
בעיקרון, המיזרוחניקים היו ראשונים בשוק. הם הקימו את מוסד הרב קוק ואת האנציקלופדיה התלמודית, והחרדים הצטרפו בשלב מאוחר יותר עם מכון ירושלים ודומיו.
קל להבחין בהדלי רמה בין שני המגזרים, המיזרוחניקים יותר אקדמאיים (אולי בהשפעת האוניברסיטאות) ולכן הם מדוייקים יותר, לעומת החרדיים שנוטים להסתמך על ווארטים ושמועות.

אם זאת ישנה השפעה הדדית בין המגזרים. מכון שלמה אומן שבישיבת שעלבים מסונף למכון ירושלים והיניקה ההדדית ניכרת התוצריו.

גם בפרשנות התלמודית ניכרים ההבדלים.
ש"ס שטיינזלץ שהיה הראשון (אם כי הוא לא ממש מיזרוחניק אלא יושב על הגדר) הפליא לחבר את פרשנותו למדע, לעומת זאת שוטנשטיין נוטה יותר לפשעטלאך.

כמובן יש את מתיבתא עוז והדר וש"ס לובלין, אבל הם נעצרו ברמת הישיבה קטנה ולכן הם לא נכללים בקטגוריה האייכותית

מה דעתכם?

דרך אגב, הערתך על מתיבתא וש"ס לובלין אינה במקומה, שכן מדובר בנישה אחרת לגמרי ולכן אין מקום להשוות אותה לההדרת ספרי היסוד שעליהם דיברת. שהרי אותם מכונים עצמם - עוז והדר והמאור, יש להם עבודות איכותיות מאד, ע"ע ש"ס בעוז והדר, והמקראות גדולות של המאור (הטור שלהם איני מכיר).

יש לך דעה קדומה, אז יהיה די קשה לדון איתך.


אכן המכונים הדלי"ם יותר אקדמאיים, ללא ספק. הן במעלות של האקדמאים והן בחסרונות. לפעמים עושים הר מעכבר. ולפעמים מקצרים במקום שהיה ראוי להאריך. (ויש כאן מאמר נפלא של הרב קטן, שהוא ד"ל, באשכול סמוך).

אבל לא נכון לומר שהמכונים החרדיים מסתמכים על וורטים ושמועות, ההדרה של ספר היא ההדרה, ואם מציינים בהערה מי דן בדברי המחבר זה חשוב מאוד, גם אם מדובר האחרוני האחרונים. מה הקשר לוורטים ושמועות?

ההשפעה ההדדית מבורכת, משום שבמסגרת התחרות היא רק לחיוב, כל אחד מעתיק את המעלות של השני, ולא את החסרונות.

שטיינזלץ היה דבר מבורך בשעתו ופורץ דרך. כיום כל המהדורות המבוארות (שנבנו על הרעיון שלו במידת מה) עוקפות אותו, הדברים היחידים שנשארו ייחודיים לו אלו ההערות האקדמאיות כגון הבוטניקה, והפרשנויות האישיות שלו, למה רבי טרפון אמר כך ולמה רבי עקיבא אמר אחרת. דברים שבגינם יצא עליו הקצף.

מה מצאת פשעטלאך בשוטנשטיין? מה אתה מתכוון בכלל פשעטלאך? ומהי רמת ישיבה קטנה?

יש הבדל גדול בין לובלין למתיבתא, לובלין שמו דגש על הקיצור במהדורת הפשט שלהם, ומתיבתא שמו דגש על האריכות. אי אפשר להשוות ביניהם בכלל כשהם הולכים לכיוונים מנוגדים. כמובן, יש גם את המדורים האחרים, אבל נראה שאליהם לא התייחסת כלל. ורמת ישיבה קטנה בוודאי לא מתאים לומר עליהם, למרות שאינם אקדמאים.

יש מאמר ביקורת של מכון דל"י על הערוך השולחן של עוז והדר, אולי מישהו יוכל למצוא אותו ולהעלות כאן.

אם אני לא טועה, הן במוסד הרב קוק והן באנציקלופדיה התלמודית יש אחוז ניכר של עורכים חרדים, אולי אפילו רוב. אם כי אכן המייסדים היו די מיזרוחניקים.

מחזירהאור,

1. החלוקה של המכונים לחרדים מול מיזרוחניקים לא התחילה במוסד הרב קוק ושס לובלין. כבר בוילנא ובלעמבערג ניתן היה להבחין בין העבודה ה"אקדמאית" של המשכילים בוילנא, ובין החנטריש החסידי של מדפיסי לעמבערג.

2. מכון ירושלים לא עונה על הסטראוטיפ של "מכון חרדי". שס לובלין ומתיבתא וספר הליקוטים של טור ביטון (טור דה פרנק) הם התגלמות העבודה התורנית החרדית.

3. הערתו של לומדמכלאדם הינה יותר ממדויקת, ואכן, רוב אנשי המכונים ה"מיזרוחניקיים" ה"אקדמאיים" הם חרדים. מאידך, סגנון עבודתם אינו חרדי. הדברים נכונים לאינציקלופדיה התלמודית, ולספרי הראשונים בהוצאת מוסד הרב קוק, ולאוצר מפרשי התלמוד, ועוד רבים. כולם פרי עבודה חרדית של אנשים שתפיסתם התורנית קצת שונה מתפיסת היצירה התורנית החרדית המצויה.

א. מוסד הרב קוק נוסד ע"י מזרחיסטים, אבל התנופה הגדולה שלו באה ע"י הרב שילה רפאל שהיה חרדי, ומאז שהוא נכנס לעניינים כל הספרים הרציניים [בפרט ספרי הראשונים]  שהם הוציאו היו ע"י חרדים .
ב. אין מה להשוות באיכות ספר שנערך ע"י מזרחיסט לספר שנערך ע"י חרדי. החרדים עוברים הזה את המזרחיסטים בכמה שנות אור
ב. מש"כ א' האורחים שהטור של ביטון נקרא טור דה פרנק, אני מוחה בתוקף על דברים אלו ומבקש התנצלות.