מניין המצוות להרמב"ם

מעודי לא הצלחתי למצוא סדר במנין המצוות להרמב"ם. לא סדר שבדיעבד עם פלפולים רבים בדומה לכל הפירושים על סדר מסכתות המשנה, אלא סדר כזה שכשתחפש מצוה תדע באיזה אזור לחפש.
נראה שהרמב"ם כתב מהזכרון מצוות, כמובן שמצוות שונות בעלות נושא אחד גררו זו את זו, וכך הוא חיפש והלך עד שהשלים את המניין.

מאיר,

באופן כללי אין סדר כלשהו בכתיבת הרמב"ם את המצוות (בשונה מספרי המצוות כמו החינוך ועוד שנכתבו על סדר הפרשיות), אבל אפשר לראות לפעמים את כיוון המחשבה (בלגן מסודר?!).

כאשר הרמב"ם התיישב לכתוב את כל מצוות התורה הוא התחיל עם הבסיס, עם המצוות האמוניות. גם בתוך קבוצת המצוות האמוניות הרמב"ם הקפיד על סדר הגיוני.

המצווה הראשונה אומרת שצריך דבר ראשון להאמין שיש סיבה ומסובב, אח"כ שהמסובב הוא אחד, אחרי שאנו מאמינים בא-ל אחד צריך להתבונן ביצירתו (העולם והמצוות) וע"י כך להגיע לאהבה וגם ליראתו.אחרי שאוהבים ויראים ממנו מגיע העת להתפלל כי יש איזשהו קשר (תוצאה של מצוות האהבה והיראה) ואפשר להתחיל 'לדבר' איתו. אח"כ צריך להתקרב אליו (ע"י הדבקות לחכמים) ולהשתמש בשמו ולחקות את אופי הנהגתו ולפרסם ולקדש את שמו. אחרי שמסתיים השלב של האמונה צריך להתחיל לקרוא קרי"ש וללמוד את התורה וכן הלאה.

אני לא טוען שהסדר הכרחי, אך הוא הגיוני, יש כאן סכמה של תהליך איך בונים אמונה ועם אלו מצוות צריך להתחיל את הצעד הראשון ומהן אלו שלאחריו. אח"כ מגיע שלב הלימוד. הרמב"ם אמנם גולש מהר למצוות 'הקהל' ועוד מצוות הקשורות בתורה אבל יש איזשהו עיקרון מסויים. לא בדקתי את כל ספר המצוות אבל אין כאן בלבול מוחלט.

אם בהמשך הספר ישנן מצוות שאין הסבר מסויים מדוע הן נכתבו בסדר זה, ולא בסדר הפוך, יתכן ואין משמעות כלל לסדרן.

_________________

מ. זוהר

יש יחס מסויים בין סדר מנין המצוות להרמב"ם, לבין סדר המצוות שלו שעל פי סדר ההלכות שלו.
אף שאינם באותו סדר, מכל מקום כאן וכאן באות קבוצות קבוצות מאותם נושאים.

א) על סדר מנין המצוות ראה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' בבאורו יד פשוטה לרמב"ם, בכרך על מנין המצוות.
ב) ודאי שיש קשר בין ידיעה ואהבה, הרי כך כתב במפורש בספר המדע.
ג) ככלל כדאי ללמוד מצוות אלו בצמידות לארבעת הפרקים הראשונים בספר המדע, כדי להבינם ביתר שאת.
ד) אני מציע לך להשוות את סדרו של הרמב"ם בקבוצה זו לסדרו של רס"ג בספר המצוות שלו שקטעים ממנו התפרסמו בתוך: תורתם של ראשונים (גם הוא מתורגם מערבית, ויש לנקוט זהירות בדקדוקים), כרך ב, עמ' 227 (זה ספר המצוות המקורי של רס"ג, ולא האזהרות שהר"י פערלא כתב את ביאורו עליהם). תמצא דברים מפתיעים, והא לך סדרו משם: "להאמין בשלטון..וידעת היום'; להשתוקק אליו...'ואהבת';...לירא;...לקרוא את פרק היחוד;...להתפלל;...להשבע לאמת".
ה) כידוע בתרגום לשון מערבי במצוה הראשונה "להאמין" נחלקו רבות ועכ"פ בעברית כתב "לידע".
ו) נקודה מרכזית היא עמידה על המקורות מהן שאב, כך במצות תפילה דוק ותמצא שנזקק לשני מקורות שונים, האחד בעל לשון צווי, והשני המתאים לניסוח התוכני, והשווה היטב לאופן שהובאו במשנה תורה, דוק ותמצא דברים מפליאים.
ז) הרמב"ם ערך שינויים בניסוח המצוות בין ספר המצוות למשנה תורה, וכידוע ספר המצוות משקף לעתים מהדורה קמא של תפישתו. המנין הקצר, כפי שהראה הר"ד הנשקה נערך בהתאמה לספר המצוות. אך הכותרות שבראש הפרקים מותאמות למבנה שבתוך משנה תורה.
ח) אני מניח שלמדת בתחילה את י"ד השורשים, אם לא אתה עלול לא להבין דברים רבים.
ט) יש מאמר של הלברטל על משנה תורה, דומני בתרביץ, כדאי לקרוא. וכן בספרו על הרמב"ן עוסק בכמה יסודות מחלוקת בינו לבין הרמב"ם.
י) עצתי ללמוד מתרגום ר"י קאפח בהשוואה צמודה לשל הר"ח העליר.
יא) בכל מצווה כדאי להשוות לנוסח בעברית במשנה תורה שהוא גם המהדורה האחרונה, שהרי סוף סוף לימוד בלשון מתורגמת עלול לגרום לאי הבנות.
יב) נק' יסודית היא עמידה על היחס בין המקומות התנאיים עליהם נסמך ופרשנותו.

בהצלחה וחיילך לאורייתא.