נסיון קודם ליציאת מצרים שלא עלה יפה

יחזקאל כ ה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר אֲקֹנָי יְקוִה בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי יְקוָה אֱלֹקֵיכֶם.  ו בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם   אֶל-אֶרֶץ אֲשֶׁר-תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל-הָאֲרָצוֹת.  ז וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל-תִּטַּמָּאוּ   אֲנִי יְקוָה אֱלֹקֵיכֶם.  ח וַיַּמְרוּ-בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת-שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת-גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ט וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  י וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל-הַמִּדְבָּר.

מה מסופר כאן?
מישהו מזהה את האמור?

תהליך יציאת מצרים בחומש, שונה לגמרי.
ראשית, לא הותנתה היציאה בשיפור המעשים ונטישת עבודת האלילים.
שנית, לא שמענו על מרי וסירוב שכמעט גרם לפורענות. כלל אין בחומש טענה כלשהי כלפי העם.

תהליך הגאולה נותן אשראי לעם. הם יצאו משום ברית אבות ואת האלוקים יעבדו במדבר.

כאן יש לפנינו מסלול אחר, מסלול של דין, לא של רחמים. יתנו - יקבלו.

רש"י כותב על הפסוקים ביחזקאל:
אהרן ניבא להם נבואה זו קודם שנגלה הקב"ה על משה בסנה וזהו שנאמר (שמואל א ב) לעלי הנגלה נגלתי אל בית אביך בהיותם במצרים וגו'.

מקור הדברים במדרש שמות רבה פרשה ג טז:
ורבנן אמרי: סבור אתה, שהיה מעכב משה לילך אינו כן, אלא כמכבד לאהרן, שהיה משה אומר: עד שלא עמדתי, היה אהרן אחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה, הוא שכתב (יחזקאל כ, ה): ואודע להם בארץ מצרים. 
ומנין שאהרון היה מתנבא?
שכן הוא אומר (ש"א ב, כז-כח): ויבא איש האלהים אל עלי, ויאמר אליו: כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך, בהיותם במצרים לבית פרעה, ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן. אמר משה: עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר בשביל כך, לא היה מבקש לילך, מיד ויחר אף ה' במשה:

מה שלא התפרש, מדוע חרה אף ה' במשה? הלא טענתו יש בה טעם. האם מי שחס על כבוד אחיו, ראוי לנזיפה.
עוד לא התפרש, מדוע באמת נדחה אהרון מן השליחות?

נראה לומר, שאהרון נשלח לגאול בדין, כפי שבגאולה העתידה נאמר בגמרא: זכו בעתה לא זכו אחישנה.
כיון שלא זכו, נשלח משה לגאול בזכות אבות.
אולי אין שליח שנכשל בשליחותו יכול להשלח בשליחות נוספת באופן אחר.

לכן היה צורך לבחור שליח אחר, את האח הצעיר.

הוי אומר, אילו זכו ישראל ונגאלו בזכות מעשיהם, היה אהרון הגואל.


שמא אפשר לפרש כך גם את המקראות בספר ירמיה:
ז כא כֹּה אָמַר יְקוָה צְבָקוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר. כב כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. כג כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם.

ותמהו המפרשים, כלום לא הצטוו על דברי עולה וזבח? וכי הצטוו לשמוע בקולו?

אולי זו תכנית היציאה הקודמת שנכשלה. כוונת הנביא להראות שהתהליך כפי שהיה לבסוף לא היה אידיאלי. מראש היתה עדיפות לתכנית אחרת.

חצי נזק
אתה רוצה להגיד שהתורה לא דייקה בזה ששמעון ולוי הרגו את כל תושבי שכם? עשו רק חצי נזק?

ואם כן הצאצאיים של אלו שנהרגו, המשיכו במסורת של היהדות, ושל הגיור הכוזב???

ירוחם

ראה כאן חלק שני.

http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-parsha/10vayeshev.php

מאיר
ישכ"ג,- מאד נהנתי, אני משתתף קבוע בימי העיון  בקיץ. כנראה ששמעתי אז שעור אחר.

הצאצאים של אלו שנהרגו
אוקסימורון, בהתחשב ב"וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר, בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל-זָכָר"

_________________