פרופ' חנה ספראי ז"ל

אדון ה_משל,
לא הבנתי את הקשר בין מילה למילה בדבריך, גם לא איך גלשת כאן ל'אשרם של לומדי הישבות והכוללים'. התגובה מצוינת, משום שהיא נכונה מאד לגבי קהת. כמי שעוקב אחרי התנהלות הגיברת, אין אפשרות להתעלם מכמויות המטענים השליליים שהיא נושאת, וזה זועק בכל מפגש איתה. ולדוגמא כאן, אם היתה קהת מעודדת אנשים ללכת בדרכיה החיוביות של ספראי, כגון ללמוד חמש עשרה שפות כמוה או להקים ארגונים או להיות פרופ', זה בסדר גמור. אבל כמעט כל דבריה מבליטות את העובדות השליליות שבספראי, את מלחמותיה בצבועים, בשקרנים, את העולם המושחת שמסביב וכו' וכו' וכו', וזה בעיני מטענים שליליים להפליא.
ואין שום טעם בכל דיון על הנושא להעמיד מולן את הכויללניקים והישיבות. לא כל הפורום זה מאבק שוטונג בגוונא!

סמכתי עליך.מתברר שטעיתי. החלק הראשון אכן יועד לך. הבאת תגובה שציינת שהיא מצוינת והיא טוענת שמלחמה בצבועים ובשקרנים היא ראיה למרירות ולנחיתות. המשוואה הזו לא מובנת ואף טפשית. ביחוד שקהת באה להדגיש את מעלתה של ספראי בעולם שקרי וצבוע שהיוותה בשבילה סמל ליושרה ולהגינות. זה לא מבליט שום שלילי בספראי כפי שאתה כותב.זה הספד יפה וטוב.

החלק השני התיחס לשוטנג,ועכשיו מתברר גם לך. גם לרב גדול שנפטר מדגישים שהוא היה כשושנה בין החוחים בדור ירוד כשלנו,רח"ל,ומחזקים את הציבור ללכת בדרכיו.

ולסיום הערה לשורה האחרונה בדבריך. אכן אין טעם להעמיד בכל דיון על הנושא את הכויללניקים והישיבות.בהחלט, אם אראה שאני מכניס את זה לכל דיון אעיר לעצמי. אשמח אם תראה לי היכן עוד תחבתי את ההשוואה הזו.

ה_משל, מצטער, באיחור שמתי לב לכך. ובכן:

א. לא דייקתי בלשוני, כוונתי לא היתה לשלילי בספראי עצמה, אלא להדגשת מעלותיה תוך שימוש נרחב מידי בשלילת האחרים, בשעה שמסתבר שגב' ספראי היתה נהנית יותר לו היו מבליטים מה שפעלה במישור החיובי ולאו דוקא מה שפעלה על רקע העדרם של אחרים או נגד אחרים [נח צדיק בדורותיו - יש דורשים אותו לגנאי]. יותר מכך, אם במקרה היה מישהו בוחר להספיד את ספראי כך לא הייתי אומר מילה, אולם כמו שכותב התגובה הנ"ל כתב, את קהת אנו מכירים לא מהיום, והדבר נכון מאוד לגבי כל פעם שאתה פוגש אותה, וגם כשאני קראתי את מאמרה כאן באשכול חשתי את התחושה הזאת בעוצמה, לכן שמחתי כשראיתי שמישהו העיר זאת שם וכתבתי שהתגובה מצוינת.
אם תבקש רשימת מקורות לדברים של קהת שמעוררים כזו תחושה תצדק בבקשתך, אולם אין לי את החשק לעשות עבודת מחקר כזאת, מה גם שענינים שבתחושה הם דברים בלתי-וכיחים, לכן אני רק מציין תחושה ומי שרוצה להסכים יסכים ומי שלא לא.

ב. בקשר להשוואה לבני ישיבות אתה צודק, לא ראיתיך מעולם בכך, אולם מאחר שסברתי שהכל המשך אחד וזה היה כל כך סר טעם כתבתי זאת. כיון שכתבת זאת כתגובה לשוטונג וכהמשך לאמור לעיל אני דוקא די מסכים איתך.

לסיום - ציטוט מתוך דברי מימוני ב'חוקת הפורום': 'ציין למי אתה עונה ואם יש צורך בכך, לאיזה סעיף.'

קודם כל, הערה מתודולוגית:

כמו מיכי, גם אני סבור שאפילו אשכול הספד יכול לשמש לדיון - עניני - בשיטתו של המנוח/ה. ואדרבה, לכבוד וליקר הוא לו שדנים בדבריו, ומקימים בית מדרש וירטואלי לדון בהם. והרי זה כעין "להקים ישיבה על קברו".

ואולי ראוי להמתין עם קושיות על שיטותיו של המנוח עד לאחר שיתם הצער הגדול של השבעה.

***
ההערה על התמקדות בביקורת ושלילה היא הערה נכונה. ושוב, איני יודע אם היא מתאימה לגברת קהת ששימשה, אני מבין, כספדנית. וכפי שכתבו, לפעמים ביקורת היא דבר חשוב. וכל הפורום שלנו מלא מזה. וגם אני כותב דברים של ביקורת. ואני משתדל שתהיה כוונתי לטוב ולאמת.

***
אולם מה שחשוב וראוי לעשות, ואף החלו בו, הוא לשרטט את הקוים הראשיים של המורשת שחנה ספראי ע"ה הותירה לנו. מדברי אמשלום ואחרים אני למד שיש הרבה מה ללמוד ממנה, ולמדו ממנה.

אשמח לראות בהמשך האשכול:

א. תיאורים של רעיונות שלה.

ב. מתודולוגיות שפיתחה. (למשל, בפירוש המשנה שכתבה עם בני משפחתה).

ג. סיפורים אישיים עליה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

[מיימוני,

תיקון - חנה קהת לא ספדה לחנה ספראי ז"ל בלוויתה. היא כתבה מעין-הספד לעיתונות, וניכר שעשתה זאת מתוך כאב אישי (וגם פוליטי, וכפי שכבר אמרתי כאן, איני רואה בכך כל פסול).



מבקייר,

רק בשבילך, ציטוט מהמשל שכתב מעליך - "גם לרב גדול שנפטר מדגישים שהוא היה כשושנה בין החוחים בדור ירוד כשלנו,רח"ל,ומחזקים את הציבור ללכת בדרכיו."
אין לזה כל קשר למרירות ו/או לתוקפנות, אלא לציור המנוח כמגדלור בחושך, מתוך כאב על האור ש(אולי) כבה. המרירות - לפחות במקרה הזה - היא בעיני הקוראים, וכיוון שלא היו טוענים כך כלפי גבר שמספיד גבר, אין לי אלא לגחך לעצמי (מתוך עצב, אבל כן, בהחלט גם מתוך מרירות מסויימת, שאני חייבת לציין שלא היתה חלק מאוסף התכונות המרשים של חנה ספראי ז"ל...).]

_________________

טוב, אמשלום, גם את הצטרפת למקהלה, אז אין לי אלא לסגת. לפני כן רק אחזור בשלישית על דבר אחד: אינני שופט את קהת על ההספד הנוכחי. אני מתאר תחושה שעלתה בי בקריאת מאמרה, וזאת על רקע היכרות מוקדמת עם דעותיה ואמירותיה [הציבוריות]. מי שמרגיש כמוני טוב, מי שלא מרגיש כמוני משכבר הימים לא יתחיל לחוש כך בעקבות הספד זה. אולי אם יחפש בגוגל 'חנה קהת' ויתחיל לעבור בין בתרי אלפי המובאות, יבין על מה אני מדבר.
ואין לזה שום קשר להיותה אישה נשית מארץ הנשים [- קולך].

תוקן על ידי mevakeir ב- 14/02/2008 8:09:12