שושן פורים בימינו

ע"פ ההלכה, כדי להחליט מתי צריך לחגוג את פורים בעיר מסויימת, יש לברר מה היה מצבה של העיר בימי יהושע בן נון - האם היתה לה חומה או לא. אם אין כל מידע על מצבה של העיר, חוגגים את פורים ב-14 באדר, אבל אם יש נתונים לכאן ולכאן ולא יודעים להכריע, חוגגים את פורים בשני הימים, כאשר ב-15 באדר קוראים את המגילה בלא ברכה.

במציאות, משום מה, המצב שונה.

בספר "מקראי מועד", מאת הרב משה הררי, ישנה רשימה מפורטת של ערים בא"י ובחו"ל, ולכל אחת מהן כתוב מתי חוגגים בה את פורים. מתברר, שהעיר היחידה שבה חוגגים את פורים ב-15 באדר בברכה (כלומר, בלי שום ספק) היא ירושלים. זה מאד תמוה, כי ישנן ערים שלכאורה ברור שהיו מוקפות חומה בימות יהושע, כמו יריחו (יהושע ו), חברון (יהושע יד) ועוד הרבה. בספר הנ"ל מובאים דיונים הלכתיים לגבי כל אחת מהערים, ולגבי כל עיר יש "תירוץ" אחר מדוע לא קוראים את המגילה ב-15 באדר בברכה (אם למישהו יש מידע אחר, אשמח לשמוע).

האם ייתכן שיש סיבה פנימית, נסתרת, למצב זה?

בשנה הראשונה, היה ה-15 באדר חגם של היהודים בשושן, שהיתה אז העיר החשובה ביותר עבור רוב היהודים בעולם; לפי זה, בימינו, ראוי לתת את הכבוד הזה לירושלים, שהיא העיר החשובה ביותר, ולחגוג את "שושן פורים" רק בה. ועוד: שושן נקראת בירה, ומלבד שושן, העיר היחידה שנקראת בירה בתנ"ך היא ירושלים; אם כך, ה-15 באדר הוא למעשה חג פורים של עיר הבירה, ולכן ראוי לחגוג אותו בימינו רק בירושלים.

לא ראיתי אף מקור הלכתי שמביא טענה זו, אבל גם לא הצלחתי למצוא הסבר טוב יותר למנהג ישראל, ובני ישראל, "אם לא נביאים הם, בני נביאים הם".

יש כאן נקודה קצת מורכבת שצריך לעיין בה, למה נתקן שערים מוקפות חומה מימות יהושע יקראו בט"ו, בעוד יום "ונוח מאויביהם" בט"ו היה רק בשושן, ומה לערים מוקפות חומה מימות יהושע כאן. הגמ' נזקקת לכמה דרשות מפסוקים אבל הקושי עדיין מורגש, מה טעמו של דבר.

לכאורה שורש הענין מצוי בירושלמי (מגילה א,א) "שחלקו כבוד לארץ ישראל". פירושו של דבר, מאחר ומלשון המגילה דייקו חז"ל שרק היהודים הפרוזים חגגו בי"ד, הוי אומר שמקומות הלא-פרוזים חגגו בט"ו (או יומיים ואכמ"ל), אבל הם דווקא המקומות הלא-פרוזים בימות אחשוורוש. מאחר וכך, בחגיגת פורים בט"ו יש משום מתן כבוד לעיר והחשבתה כעיר חשובה. לאחר שקבענו שהערים החשובות הן החוגגות בט"ו, פסקה הגדרת החשיבות לנבוע מהמציאות ההיסטורית בימי אחשוורוש, ונצרכת להגדרה עצמית שבה לא ניתן לקבוע שערי ארץ ישראל הוותיקות שנחלו בני ישראל פחות חשובות מערים מרכזיות בימי אחשוורוש.

כך שבעצם קביעת פורים בט"ו בעיר יש משום מתן יחס של כבוד לעיר כעיר וותיקה וחשובה.

אשר לשאלתו של ירוחם על הפירוד הנגרם מכך, הרי לדעת כמה ראשונים היא גופא הבעיה שבגינה נגררים אחרי העיר כל הסמוך ונראה בתוך מיל, כדי למנוע מצב של 'לא תתגודדו'.

ביריחו ממילא אין יהודים, (וגם יש להסתפק האם נפילת החומה בזמן יהושע עדיין מקנה לה שם של מוקפת ממות יהושוע. 
על חברון חלוקות הדעות וראה כאן