| נשלח ב-2/3/2008 15:23 |
 |
| |
האם הגמרא במנחות כט, שמספרת על רבי עקיבא, שהוא בעצם עיקב, את מתן התורה לעם ישראל על ידי משה,
כלומר בעצם כוחו של רבי עקיבא חזק יותר חשוב יותר מכחו של משה, ומשה רבנו בעצמו מודה על כך-
זו לא הסרת כתרו של משה במידה רבה? עצם הושבתו של משה בשורה השמינית- הנחות בשורות- בבית מדרשו של רבי עקיבא, אינו הסרת כתרו?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2008 07:18 |
|
| |
אשא_אוכמא: עדכונים אחרונים בביקורת נוסח המקרא (?)
אינני בקיא בתחום זה, אך לאחרונה קראתי את ספרו של פרופסור William M. Schniedewind (יושב ראש מחלקת שפות ותרבויות המזרח הקרוב ופרופסור לחקר המקרא ושפות שמיות באוניברסיטת קליפורניה)How the Bible Became a Book: The Textualization of Ancient Israel
לפי מה שהבנתי, היום החוקרים כבר לא מתייחסים ברצינות לתיאורית המסמכים, אך בכל זאת (כמובן, למה אפשר לצפות היום), לא ממהרים לשייך את המסמכים כולם למשה רבינו.
למי שכן בעניינים, מה דעת מחקר המקרא היום לגבי נוסח המקרא, זמני ה"שכתוב" והכתיבה? מהו הדגם הכי עכשווי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2008 09:51 |
|
| |
מיכה,
אם תניח מראש הנחת היסוד כהרמב"ם שהתושב"כ כתובה בראשי פרקים חידות ומשלים מלכתחילה בכוונה שהאדם יפענח אותם - הרי שלא רק שלא הוסרה טבעתו של משה - אלא זאת היתה כוונת משה בכתיבת התורה - ועל כך גאוותו שר' עקיבה הצליח להכנס בשלום ולצאת בשלום - ואולי מבין שתי התורות משקל תושב"ע גדול יותר - אבל תמיד יש לזכור כי אין תושב"ע בלי תושב"כ ולהיפך - לכן כל הדבורים סביב עניין חשיבות היתר שניתנת לתושב"ע (והשפלתו כביכול של משה רבינו )על פני התושב"כ אין להם שום משמעות אמיתית מכיוון שבלי לימוד התושב"כ שהוא החוט המקשר ליצירת בסיס רקע תמונת הפשט - אין לאדם לא לימוד ולא תורה -
|
|
|
|
|
