סדר לתרי"ג

לא הבנתי!!!!!!!!!!!

כוונתי שהמצוות באות להשפיע על ב' מישורים
המעשה והמחשבה, אולי בסדר הפוך.

המחשבה כוללת:
את הקרבנות את השבת והתפילה ועבודה זרה


המעשה כולל:
את ענייני הצדק והמשפט מהאדם ועד לצומח (ערלה כלאיים וכו')

מקווה שהפעם הובנתי

תוקן על ידי - יהוסף - 11/20/2002 3:19:04 PM

יהוסף

הבנתי מרעיון החלוקה שלך שב'מחשבה' אתה מתכוין מעשים הבאים לסדר את המחשבה בלבד ולא את המצב הקונקרטי כשלעצמו. לדוגמא מעשה התפילה בא בעצם לסדר את המחשבה ולא לנוע את הגוף מול קיר וכדומה ואילו לא לגזול בא לשמור על זכויות אדם בשטח הקונקרטי גם כן.
הרעיון מאד מתקבל על הדעת וראוי לבדוק לאורו את סיווג המצוות.

עם זאת אין 'להיסגר' על קריטריון חלוקה אחד בלבד. יש לבדוק גם קריטריון לפי מטרת המצוות, שתימצא באותה מטרה מצוות מעשה ומצוות מחשבה וכדומה.

כדאי שיציעו כאן עוד קריטריונים שנוכל אחר כך לשלב ולמיין.

יהוסף יקר, סבלנווות!

אכן כהצעת בוגי לסווג את המצוות לפי מטרתן.
זה כבר נעשה בפורום באשכולות שונים לחלק בין עצם ההתאמה כמו לא לגזול במעשה וכמו לדעת את האמת במחשבה, לבין שמירת ההתאמה כמו ליטול לולב כדי לקבוע מחשבה מסוימת.

נראה שמה שנמצא בסיווג שמירת ההתאמה ייכנס אצלך הכל ב"מחשבה" ואילו עצם ההתאמה יתחלק בין מחשבה למעשה. וצריך תלמוד!

עוד נקודה חשובה להערה שנאמרה בעבר שגם המעשה של לא לגזול הוא כדי לקבוע את היושר במחשבה, אלא שאחד ממרכיבי המחשבה הוא הביטוי הקונקרטי למחשבות.

סידור מורט של הסדר החדש לתרי"ג:

מעשה , , מחשבה , , מעשה התומך מחשבה



מעשה
___________
גניבה
אונאה
ריבית
רציחה
הלנת שכר
הידור פני זקן
עריות
[מילה]
פאה
צדקה
כיבוד אב ואם
שילוח הקן
אשת יפת תואר
מעקה
תשלומי נזק
ערלה



מחשבה
______

אנוכי
לא יהיה לך
זכר המצוות
זכרון יציאת מצריים
לא תשנא
לא תוכל להתעלם
פרישות
ואהבת לרעך כמוך
והיית אך שמח


מעשה תומך מחשבה
_______________

ציצית
תפילין
מזוזה
תרומות ומעשרות
נזירות
נדרים
קרבנות
תפילה
ביכורים
ברכת המזון
מועדים
קריאת שמע
זכור
[מילה]
תלמוד תורה

יהוסף

תודה על החומר למחשבה, אבל היאזר נא בסבלנות, כי יקח קצת זמן להתבונן בכל מצוה ובפרט כדי להגיע למסקנה מדויקת על הסכמה או אי הסכמה לסיווג שלך.

לאחר העיון בדבריך כאן ביארתים לעצמי ורשמתים כדלהלן:

בלימוד ניתן גם לחלק את התורה לשלושה:
א. מחשבה,
ב. מחשבה מתעוררת ממעשה,
ג. מעשה*.

מחשבה: באה מחשיבה בלבד [אנוכי הווה – תכלית כל המצוות].
מחשבה מתעוררת ממעשה*: באה מתהליך המתחיל במעשה אסוציאטיבי והכלה בחשיבה בלבד [מקדש וכו'].
מעשה*: התאמה [שלא די לה בשינוי מחשבתי גרידא] הבאה ממעשה בלבד [השבת אבידה וכו'].


*מעשה כולל הרהור או דיבור [שמע, ברכות, זכירות, אונאת דברים, רכילות וכו'] ובחירה המריצה לקראת מעשה [לא תשנא, לא תתאוה].

אני חושב שאחר אימות חלוקה זו נוכל ביתר קלות לעבור לעניין נצחיות המצוות.

הן אמרו חז"ל מצוות בטילות לעתיד לבוא, והרי הדבר נראה קשה במבט ראשון, שכן לא' דברי התורה, הם דברים עצמיים עם תוכן עצמי ופנימי קבוע, ואיך ייתכן שיהא מצווה שתהא בטלה?

אך לפי החלוקה וההבנה כי יש כמה סוגי מצוות, אכן ניתן אולי לייחס את העצמיות לחלקם ואילו האחרים ישאו את אופי החינוך שהוא אכן יכול להשתנות עם התבגרות המתחנך.

יהוסף שליטא

אולי תוכל לציין מקורות לסוגיה זו של מצוות לעתיד לבוא כדי שאוכל לעיין בה?

אגב, הידעתם שלאבן עזרא יש שיטה שונה לגמרי במנין המצוות? קראתי על כך מאמר של פרופ' חנינה בן מנחם, שהתפרסם ב'דיני ישראל' האחרון.

אידך גיסא